דף הבית » אסטרטגיות שיבוש » אסטרטגיות השיבוש של חברות הטבק

אסטרטגיות השיבוש של חברות הטבק

הפעולות העיקריות בהן נוקטת התעשייה על מנת לשבש את המאמצים להפחתת השימוש במוצרי עישון וטבק

מגפת הטבק היא מגפה עולמית הנמשכת מזה עשורים וממיטה מומים, מחלות ומוות בכל רחבי העולם. מגפת הקורונה הרגה עד כה יותר מ-2.7 מיליון איש תוך כמעט שנה וחצי, מספר עצום ובלתי נתפס, והעולם רועש וגועש, ובצדק. במקביל, 6 מיליון איש מתים בכל שנה מנזקי העישון, ואיכשהו הדבר מטואטא מתחת לשטיח. אם המגמות העכשוויות יימשכו, הצפי הוא שב-2030 יעלה מספר המתים מנזקי העישון ל-8 מיליון איש בשנה, ועד לסוף המאה ה-21 יפילו אלה כמיליארד חללים. מדכא? כן, מאוד, אבל יש גם חדשות טובות: הנתונים הללו אינם גזירת גורל, וכמו שניתן להתגבר על מגפת הקורונה, בשילוב הכוחות הנכונים ניתן להתגבר גם על מגפת העישון.

זאת ועוד, ארגון הבריאות העולמי WHO כבר התווה דרך ברורה, ישימה ומעשית למיגור מגפת העישון, באמצעות אמנת ה- FCTC.
182 מדינות והאיחוד האירופי (יותר מ-90% מאוכלוסיית העולם), כבר הצטרפו בחתימתם ונרתמו להטמעת האמנה, שהינה מסמך המחייב את הצדדים החתומים עליה לפעול ליישומה. ואולם, בפעולותיהן ליישום סעיפי האמנה נתקלות המדינות האמורות במאמצי סיכול שיטתיים של אויב רע, מר ונחוש: תעשיית הטבק, אשר יש לה אינטרס מובהק בהשתרשות והתעצמות המגפה.

כבר לא זאב בעור של כבש

תעשיית הטבק כוללת יצרנים, יבואנים ומפיצים של מוצרי טבק ומעבדים של עלי טבק, והיא מקדמת במלוא הכוח מכירות של טבק, חרף הנזק העצום לבריאות האדם שגורמים הטבק והחשיפה הפאסיבית לו מזה עשורים. למרות שב-1954 ניתנה ההבטחה כי תעשיית הטבק תחקור את נושא ההשלכות הבריאותיות של הטבק ותשתף את ממצאיה עם הציבור, בפועל היא הסתירה עובדות שידועות לה וממשיכה להכחיש את השפעת מוצריה, כל זאת למטרות רווח כלכלי. בניגוד לכל מוצר מסחרי חוקי אחר, תעשיית הטבק מוכרת סחורה ממכרת שהורגת עד 50% מצרכניה הקבועים, כאשר היא נצרכת על פי הוראות היצרן.

בשל התנגדויות ממשלתיות ולא-ממשלתיות המנסות להתערב לטובת בריאות הציבור, חברות הטבק זנחו את גישת ההסוואה בנוסח ״נפעל לבדיקת הנושא״ ועברו למלחמת חורמה גלויה בכל מאמץ שעשוי לחבל ברווחיהן. כאשר מונחים על הכף חיי אדם ותועלת כלכלית, חברות הטבק בוחרות בהגדלת הרווח מבלי להניד עפעף. שוב ושוב הן נאבקות באמצעות כל המשאבים העומדים לרשותן כדי לטרפד את יישומה של כל מדיניות החורטת על דגלה את בריאות הציבור ״על חשבון״ תעשיית הטבק. במאמציה אלה, היא נוקטת בכמה אסטרטגיות עיקריות, לא כולן ברורות לעין באופן מידי, לא כולן סביב שליטה בטבק ואפילו לא סביב נושאי בריאות.

אסטרטגיות חברות הטבק vs. בריאות הציבור

  1. תמרונים ל״חטיפת״ תהליכים פוליטיים וחקיקתיים

    תעשיית הטבק מנסה במוצהר, ב :גלוי ומאחורי הקלעים להשפיע על תהליכים המאיימים על מטרותיה. למשל, ישנן ראיות לכך שהיא חתרה וחותרת לטרפד עמדות מדינתיות ביחס ל-FCTC ויישום צעדים על פי האמנה. בין היתר, תעשיית הטבק משתמשת בטקטיקות של הצתת מחלוקות בין משרדי אוצר, כלכלה, מסחר ואחרים אל מול משרד הבריאות. עוד היא משתמשת בארגונים עסקיים וב-״קבוצות חזית״ אחרות, כמו גם בקשריה המבוססים עם ארגון התקינה הבינלאומי, על מנת ליצור לובי לטובתה ולהבטיח גישה של תעשיית הטבק למשאים ומתנים סביב ה-FCTC. עוד משתמשת התעשייה בתמרונים להשפעה פוליטית וחקיקתית ובכניסה לשותפויות תעשייתיות עם ענפי ממשלה שונים למימון משותף של פרויקטים, למשל של תכניות ספורטיביות לילדים, מהלכים שבסופו של דבר נותנים לתעשייה מנדט לבקש רגולציה ״הגיונית״ שבפועל אינה אפקטיבית.

  2. הפרזה בחשיבות הכלכלית של התעשייה

    אחת מהאסטרטגיות שבאמצעותם משבשת תעשיית הטבק תהליכים פוליטיים היא באמצעות הגזמה במידת התרומה שלה לכלכלת המדינה במונחים של תעסוקה, מיסוי וגורמים כלכליים אחרים. מחד, הנתונים מנופחים, ומאידך ישנה התעלמות מהשפעות שליליות של שימוש בטבק על הכלכלה, למשל התרוקנות הארנק הציבורי בשל הצורך לטפל במיליוני נפגעי הטבק. מחקרים מבוססים מראים, מנגד, שאובדן עבודה או הפסדים כלכליים אחרים שעלולים להיגרם משליטה מחמירה יותר בתעשיית הטבק הם זניחים. למעשה, אם צריכת הטבק תרד, אובדן העבודה בסקטורים התלויים בטבק יותר תתאזן ואף יותר מכך, על ידי העלייה בתעסוקה בסקטורים אחרים, ללא השפעה שלילית על כלל הכלכלה.

  3. תמרון דעת הקהל לצבירת מראית עין מכובדת

    דעת הקהל שולטת באופן בו פועלת החברה, ותעשיית הטבק משקיעה מאמצים רבים בניסיון להטות אותה לטובתה. היא מודעת להשפעת המדיה על ההמונים ומשתמשת בחברות יח״צ ואחרות על מנת ״לסובב״ את החדשות באופן שיקדם את עסקיה, למשל בנוגע להיבטים של שליטה בטבק ולגיוס תמיכה של אנשים המתנגדים ל״חדירה״ ממשלתית לעסקים, על מנת לדרבן עמדות אנטי-רגולטוריות ואנטי-ממשלתיות. ואולם הדרך העיקרית לתמרון דעת הקהל היא על יד פעילויות של אחריות חברתית תאגידית. בעוד שביחס לתעשיות רבות פעילויות כאלה משקפות התחייבות כנה למטרות חברתיות, כאשר מדובר בתעשיית הטבק זוהי אסטרטגיה לתועלת עצמית. כאשר התעשייה תומכת בתכניות שאינן קשורות לעישון, כמו למשל תכניות נגד אלימות ביתית, היא משיבה לעצמה נקודות זכות שאבדו לה בשל הנזק שהיא ממיטה על החברה. הפעילויות הללו עוזרות לחברות הטבק לנקות את שמן בעיניי פוליטיקאים והציבור ולקשור בריתות עם חברות מתעשיות אחרות, שעשויות בעתיד לדבר בשבחה נוכח איום ברגולציות נגד עישון, למשל.

  4. בניית תמיכה באמצעות קבוצות חזית

    שנים של הונאה בודדו את תעשיית הטבק מחברות ואזרחים, כך שהיא נדרשת לזייף תמיכה. לשם כך, היא משתמשת בקבוצות חזית, שהן ארגונים הטוענים לשירות הציבור, כשבפועל הם משרתים את האינטרסים של צד ג׳, לעתים על ידי הסוואת הקשר עמם. תעשיית הטבק משתמשת בקבוצות כאלה ליצירת מראית עין של תמיכה ציבורית, לרוב תחת כותרת של קבוצות למען ״זכויות מעשנים״ או ״זכויות אזרח״. הקבוצות נוצרות ומקודמות מאחורי הקלעים על מנת לשמר את המקובלות החברתית של עישון ולדבר בעד היתר לעשן במקומות ציבוריים. עוד הן מנסות לשמר את ה״מחלוקת״ שסביב מדיניות של אזורים ציבוריים נקיים מעישון, הנתמכת על ידי הציבור הרחב, וזאת על מנת שהשיח יסיט את תשומת הלב מתעשיית הטבק או מנזקי העישון. קבוצות חזית עסקיות נוהגות לטעון שצעדי מדיניות לשליטה בטבק גורמות נזק כלכלי לעסקים שהן טוענות לייצג. ידוע כי תעשיית הטבק מממנת ארגונים של מגדלי טבק או ארגונים של מסעדות וברים שמתנגדים לאמצעים של אזורי אירוח נקיים מעישון, וגם יוצרת קבוצות המתנגדות לרגולציות צריכה, במסווה של ״חופש אישי״.

  5. פקפוק במדע מוכח

    הראיות המדעיות אודות הנזק שנגרם מעישון אקטיבי ופאסיבי של טבק הן כה חזקות ומקיפות שאין לחברות הטבק ברירה אלא להטיל בהן ספק. משך עשורים התעשייה ידעה שגם עישון פאסיבי הוא רעיל. חברה אחת, למשל, ערכה ניסוי חשאי מקיף בעניין ואז קבעה תכנית עולמית עם חברות טבק להטלת ספק בהוכחות המדעיות לסיכונים הבריאותיים של הטבק, ושכרה לצורך כך מדענים ולוביסטים. מרבית חברות הטבק עדיין מכחישות את העובדה שעישון פאסיבי הורג וזורעות בלבול סביב נזקיו ונזקי ההתמכרות לניקוטין. תעשיית ההכחשות של חברות הטבק משקיעה סכומי עתק בביטול ראיות מדעיות מוצקות ובהוקעת הספרות המדעית הרלוונטית.

  6. הפחדת ממשלות באמצעות ליטיגציה

    איום שחברות הטבק נוהגות להשתמש בו רבות הוא זה של נקמה חוקית נגד מדיניות מסוימת, מרמה מקומית ועד לרמה העולמית. לתעשיית הטבק צבא של עורכי דין המאיים בצעדים משפטיים נגד ממשלות הנוקטות במדיניות הפוגעת ברווחי התעשייה, למשל דרך הטלת ספק בחוקיות של תהליכי החקיקה ובטעינה נגד כל יישום או שפה רגולטורית שמגיעה לאחר אימוץ החקיקה. מאז כניסת ה-FCTC לתוקף, תעשיית הטבק חווה יותר ויותר כישלונות במישור המשפטי הביתי, ולכן העבירה לאחרונה את אסטרטגיית הליטיגציה שלה לשימוש בהסכמים בילטרליים ומולטילטרליים בינלאומיים, על מנת לקרוא תיגר על מדיניות של מדינות המנסות ליישר קו עם ה-FTCT. הפנייה למנגנונים בינלאומיים נועדה להניא מדינות אחרות מהצגת אמצעי שליטה דומים בטבק.

חברות הטבק נוקטות בשלל אסטרטגיות על מנת למנוע ככל הניתן את הירידה בשימוש במוצריהן. השלב הראשון בתשובת הנגד לאסטרטגיות הללו היא מודעות לקיומן. במישור המעשי, תוכלו לקרוא כאן על הדרכים להיאבק בניסיונות השיבוש.

המידע לקוח מתוך ארגון הבריאות העולמי