ממה נובעים הפערים ומה ניתן לעשות?

כ-20% מהאוכלוסייה בישראל מעל גיל 21 מעשנת, אך נתוני משרד הבריאות מחודש מאי 2020 מראים תמונה מורכבת יותר: במדינת ישראל שיעור העישון בקרב גברים עומד על 25.3% ובקרב נשים על15%.

בהסתכלות גלובלית, הפער המגדרי גדול עוד יותר: 40% מהגברים בעולם מעשנים, לעומת כ-9% מהנשים, דבר המתבטא בתוחלת חיים קצרה יותר בקרב גברים.

על מנת להבין את הפער בתוחלת החיים בין גברים ונשים – נדרש לחזור אל אותם גילים צעירים שבהם מתרחשות החשיפה וההתנסות הראשונית במוצרי עישון. נקודת המפתח בהבנת הפער נעוצה בהסבר הפיזיולוגי לפיו ככל שתחילת העישון מתרחשת בגיל צעיר יותר, כך ההתמכרות קלה ומהירה יותר.

מה גורם לניסוי סיגריה אלקטרונית גילאי 15-17

בשלב החשיפה לעישון ולמוצריו אין כל הבדל מגדרי: במדיה, בערוצי הפרסום ובנקודות המכירה החשיפה תקפה לשני המינים, ובמחקר שערך המיזם למיגור העישון בקרב מדגם מייצג של בני 15-17 לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות ברמת הידע על נזקי העישון. לעומת זאת, אותו מחקר העלה הבדל קטן באחוזי ההתנסות בעישון – 34% בקרב בנים אל מול 31% בקרב בנות.

הנקודה בה נפתח פער משמעותי בין המינים הוא המעבר בין ההתנסות הראשונית ליתר ההתנסויות, עד להתמכרות.

מכיוון שהתרגלות לפעולת העישון אינה טבעית והגוף דוחה אותה, מדובר בתהליך מאתגר. בעוד שבנות נוטות לזנוח את ה״אתגר״, יותר בנים יתגברו עליו, עד להתמכרות. זאת ועוד, למרות שהסיגריה האלקטרונית מקלה על תופעות ההתרגלות, בנים מעדיפים בכל זאת סיגריה רגילה, בעוד שבקרב בנות ישנה נטייה קלה לעבר הסיגריה האלקטרונית.

מבחינת הגורמים המשפיעים על הבחירה להתחיל לעשן, מחקר ראשוני שביצע המיזם למיגור העישון על ההתנסות בסיגריה אלקטרונית מצא הבדלים מגדריים משמעותיים:

מכיוון שמיגור תופעת העישון דורש טיפול אסטרטגי המתמקד בדור העתיד ובתקופה בה מתחיל העישון, אלה הם הצעדים ההכרחיים בהם יש לנקוט:

  1. איסור פרסום גורף למוצרי טבק ועישון, בדגש על ביטול החרגת העיתונות המודפסת מאיסור הפרסום.
  2. אסדרת מנגנוני פיקוח ואכיפה לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, לרבות איסור המכירה לקטינים.
  3. החלת מיסוי על הסיגריות האלקטרוניות.

גברים מעשנים יותר מגדר ועישון בישראל ובעולם - המיזם למיגור העישון