"התערבות תעשיית הטבק היא החסם הגדול ביותר להתקדמות בהפחתת המחיר הקטלני של מגפת העישון"
טאבאקוטאקטיקס, אוניברסיטת באת'

תעשיית הטבק והניקוטין פועלת בדרכים שונות ומשתנות (גלויות וסמויות) על מנת לשמור על האינטרסים שלה, להרחיב את תחום השפעתה ולשבש מאמצים להפחתת השימוש במוצרים הממכרים והרעילים שהיא מייצרת. אנחנו במיזם למיגור העישון רואים זאת חובתנו לעקוב אחרי התעשייה ולחשוף את כל אותן דרכים במטרה לצמצם את השפעתה ולמנוע ממנה לצבור עוד כוח ולגבות עוד קורבנות

מעקב וחשיפה

אחרי מה אנחנו עוקבים:

דרכי פרסום ושיווק של התעשייה

במדינת ישראל חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק אוסר על פרסום מוצרי טבק ועישון בכל ערוץ ובכל מקום, למעט בעיתונות המודפסת. יחד עם זאת הפיקוח והאכיפה בנושא רופפים ותעשיית הטבק והניקוטין כן מצליחה למצוא כל מיני דרכים עקלקלות לקדם את מוצריה. בין היתר מדובר בפעילויות כמו גיוס מפורסמים ומשפיענים שמשתמשים במוצרים במסגרות לא פרסומיות כמו תוכניות ריאליטי וסושיאל מדיה, חלוקת קופונים, שימוש ב- QR שמוביל לחומר שיווקי, ניצול חוסר פיקוח באתרי אינטרנט, ניצול החרגת החופש האומנותי מהחוק ועוד. המיזם למיגור העישון נמצא במעקב צמוד אחרי כל אפיקי השיווק והפרסום ודואג לפעול בכל פעם שישנה חריגה מיישום לשון החוק ולדווח לגורמים הרלוונטיים.

אסטרטגיות השיבוש של התעשייה

ארגון הבריאות העולמי זיהה 6 אסטרטגיות שיבוש עיקריות בהן פועלת התעשייה אך חשוב לציין שמדובר בתחום דינאמי שמתרחב כל הזמן ומצריך מאיתנו להישאר כל הזמן עם האצבע על הדופק.

  1. התערבות בתהליכי רגולציה וחקיקה

    השפעה על תהליכים מדיניים, הצתת מחלוקות בין משרדי ממשלה שונים, גיוס ארגונים עסקיים, קשרים פנימיים בארגונים בינלאומיים, והקמת שותפויות עם גופים ממשלתיים.

  2. הפרזה בחשיבות הכלכלית של התעשייה
    שיבוש תהליכים פוליטיים על ידי הגזמה במידת התרומה של התעשייה לכלכלה במונחים של תעסוקה, מיסוי וגורמים כלכליים אחרים.
  3. תמרון דעת הקהל ליצירת מראית עין מכובדת
    נסיונות לייצר תדמית "ירוקה" באמצעות פעולות אחריות תאגידית וחברתית, קולות קוראים ומתן תרומות כמו גם שימוש בחברות יח״צ לקידום עמדות אנטי-רגולטוריות ואנטי-ממשלתיות.
  4. בניית תמיכה באמצעות שימוש בארגוני צד שלישי
    שימוש בסוגים שונים של ארגוני צד שלישי שמתיימרים לייצג אג'נדה אחת בעוד שבמציאות הם משרתים את תעשיית הטבק והניקוטין. בין היתר מדובר בהתאחדויות, קרנות ועמותות שונות, תנועות אזרחיות ועוד מגוון פורמטים שמאפשרים לתעשייה להתחבא מאחוריהם, ולייצר מראית עין של תמיכה ציבורית.
  5. פקפוק במדע מוכח
    ביטול ראיות מדעיות מוצקות וזריעת בלבול סביב נזקי העישון, עישון פסיבי וההתמכרות לניקוטין.
  6. הפחדת ממשלות באמצעות ליטיגציה
    איומים בנקיטת צעדים משפטיים נגד ממשלות שמדיניותן פוגעת ברווחי התעשייה תוך התמקדות בהסכמים בינלאומיים.

כיצד אנחנו חושפים את נסיונות השיבוש?

אנחנו פועלים בדרכים רבות ומגוונות, לעיתים תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בחברה האזרחית. בין היתר:

  • אנחנו נוכחים ופועלים בזירה הרגולטורית תוך מעקב מתמיד על המעשים והלוביסטים של התעשייה
  • אנחנו מפרסמים ניירות עמדה מפורטים, שנועדו לחשוף את המתרחש בתחום
  • אנחנו מעדכנים את קובעי המדיניות ואמצעי התקשורת על כל המתרחש בזירה
  • אנחנו מבצעים בדיקות עצמאיות המבקשות להתמודד עם טענות התעשייה
  • אנחנו מייצרים מחקרים מקיפים, מעודכנים ומתוקפים שמייצרים תמונה אמפירית של המציאות
  • אנחנו מפעילים אמצעים משפטיים המתמחים בפעילות מול גורמי השלטון והתעשייה
  • אנחנו מפרסמים את הדוח הישראלי והבינלאומי של מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בפעילות הממשל  – מדד שפותח על ידי המרכז הגלובלי לממשל תקין בבקרת טבק (GGTC) במטרה לבחון ולדרג את מעורבות התעשייה במדינות שונות ואת השפעתה על הממשל ומדיניות המאבק שלו בעישון. במסגרת הדוח אנו בוחנים משתנים שונים כמו אינטראקציות לא נחוצות בין הממשלה לתעשייה, ניגוד עניינים, שקיפות, מניעה ועוד.

חשוב לזכור, תעשיית הטבק והניקוטין מגלגלת מאות ביליוני דולרים מידי שנה. חלק לא מבוטל מהם מופנה לפרסום ושיווק כמו גם להתערבות ושיבוש. עבורנו במיזם למיגור העישון מעקב וחשיפה היא לא רק דרך פעולה אפקטיבית למיגור תופעת העישון אלא חובה למען בריאותו וחייו של הדור הבא.