כ-20% מהאוכלוסייה בישראל מעל גיל 21 מעשנת. אלא שעל פי נתוני משרד הבריאות מחודש מאי 2020, שיעור העישון עומד על 25.3% בקרב גברים ו-15% בקרב נשים. בהסתכלות גלובלית, הפער המגדרי גדול עוד יותר: 40% מהגברים בעולם מעשנים, לעומת כ-9% מהנשים.

פערים אלה מתבטאים בתוחלת חיים קצרה יותר בקרב גברים. כדי לעמוד על שורש הדבר, יש לחזור לנקודת ההתחלה – אל הגילים בהם מתחיל העישון. כמו ביחס לכל תופעה, גם כאן השלב הראשון הוא החשיפה.

בשלב החשיפה לעישון ולמוצריו אין כל הבדל מגדרי: במדיה, בערוצי הפרסום ובנקודות המכירה החשיפה תקפה לשני המינים, ובמחקר שערך המיזם למיגור העישון בקרב מדגם מייצג של בני 15-17 לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות ברמת הידע על נזקי העישון. לעומת זאת, אותו מחקר העלה הבדל קטן באחוזי ההתנסות בעישון – 34% בקרב בנים אל מול 31% בקרב בנות. נקודת השבר בה נפתח פער משמעותי בין המינים הוא המעבר בין ההתנסות הראשונית ליתר ההתנסויות, עד להתמכרות.

מכיוון שהתרגלות לפעולת העישון אינה טבעית והגוף דוחה אותה, מדובר בתהליך מאתגר. בעוד שבנות נוטות לזנוח את ה״אתגר״, יותר בנים ילכו איתו ״עד הסוף״, כלומר עד להתמכרות. למרות שהסיגריה האלקטרונית מקלה על תופעות ההתרגלות, בנים יעדיפו בכל זאת סיגריה רגילה, בעוד שבנות יגלו נטייה קלה לעבר הסיגריה האלקטרונית.

מבחינת הגורמים המשפיעים על הבחירה להתחיל לעשן, מחקר ראשוני שביצע המיזם למיגור העישון על ההתנסות בסיגריה אלקטרונית מצא הבדלים מגדריים משמעותיים: בעוד שבנים הושפעו בעיקר מזרים או ממקורות ידע אינטרנטיים בהחלטתם לנסות את המוצר, בנות הושפעו בעיקר מאנשים בסביבתן הקרובה, כמו חברות ובני משפחה. בנים, אם כן, הושפעו יותר מחומר שיווקי, גלוי וסמוי כאחד, והם פגיעים יותר לשכנוע מצד בעלי אינטרסים זרים – מוכר בחנות, פרזנטור של מוצר ועוד.

במילים אחרות, בנים נוטים יותר להשוות עצמם לדימויים חברתיים של החברה הכללית ופחות מתרכזים בדעת הסובבים אותם, בעוד שנערות יטו פחות לנסות מוצר עישון כחיקוי, ולרוב יעשו זאת בהשפעת הקרובים.

לאור הנתונים הללו, ומכיוון שמיגור תופעת העישון נעוץ בטיפול אסטרטגי נכון הממוקד בדור העתיד ובתקופה בה מתחילה תופעת העישון, אלה הם הצעדים ההכרחיים הנדרשים על מנת לצמצם את החשיפה והנגישות של בני נוער למוצרי טבק ועישון:

  1. איסור פרסום גורף למוצרי טבק ועישון, בדגש על ביטול החרגת העיתונות המודפסת מאיסור הפרסום.
  2. אסדרת מנגנוני פיקוח ואכיפה לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, לרבות איסור המכירה לקטינים.
  3. החלת מיסוי על הסיגריות האלקטרוניות.