דף הבית » אסטרטגיות שיבוש » מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בפעילות הממשל 2020

מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בפעילות הממשל 2020

מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בפעילות הממשל פותח על ידי ארגון ה-GGTC (Global Center for Good Governance in Tobacco Control), בכדי לבחון ולדרג במדינות שונות את מעורבות התעשייה ואת השפעתה על הממשל ועל מדיניותו במאבקו במגפת העישון.

מדד זה מורכב מ-7 רכיבים, שבהתאם אליהם מפורסם בכל שנה דוח מטעם ה-GGTC:

  1. מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות
  2. פעילויות בתחום האחריות החברתית-תאגידית
  3. מתן יתרונות לתעשיית הטבק והניקוטין
  4. אינטראקציה לא-נחוצה
  5. שקיפות
  6. ניגוד עניינים
  7. צעדי מנע

הסקירה על פי מודל זה החלה ב-2017, כאשר עד כה פורסמו שני דוחות עולמיים הממפים מדינות בהתאם ל-7 הפרמטרים, הראשון ב-2019 והשני ב-2020. ישראל הצטרפה אל המדינות הנמדדות בסבב השני, ומצבה בסוגיה פורסם לציבור בדמותם של שני תוצרים: הדוח הבינלאומי, המשווה בין מדינות, ודוח פרטני הסוקר את המצב בישראל, שנכתב על ידי המיזם למיגור העישון, בשיתוף שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו״ד אלעד גודינגר מההסתדרות הרפואית בישראל.

אז איפה אנחנו עומדים?

ישראל ממוקמת במדד של ה-GGTC במקום ה-14 מתוך 56, ביחד עם ברזיל והאיים המלדיביים, כלומר בזנב של הרבע הראשון. זהו מקום לא רע בתור התחלה, אך לא מעולה, שכן יש עוד דרך מספרית להסתכל על ציון המדד: לישראל 48 נקודות מתוך 100 אפשריות על פי הדירוג, כאשר ככל שהציון נמוך יותר – כך התערבות חברות הטבק קטנה יותר. במילים אחרות, ישראל נמצאת קצת מעל קו האמצע, מה שאומר שישנה עדיין מעורבות והשפעה של חברות הטבק על פעילות הממשל בכל הנוגע למאבק בעישון והעבודה עדיין רבה.

אז אילו בעיות התגלו והיכן נדרש שיפור מידי?

הדוח מצביע על השפעה מדאיגה מאוד של תעשיית הטבק והניקוטין על הליכי החקיקה בכנסת בכל האמור למאבק בעישון. דוגמה לכך היא השפעת חברות הטבק על ניסוח סעיפי חוק איסור פרסומת בדיוני ועדת הכלכלה ב-2018, התערבות שהסתכמה בריכוכו.

בעיקר, הדוח מצביע על שני כשלים קרדינליים: ניצול תקנון הכנסת על ידי התעשייה, תוך השפעה מדאיגה שלה על הליכי חקיקה רלוונטיים, והיעדר קוד התנהגות מונע עבור פקידי ממשל, דבר המאפשר לבכירים בתעשייה להיפגש עם פקידי ממשל בכירים בניסיון לקדם מדיניות שתשחק לטובתם ולטובת מוצריהם.

לאור אלה, הדוח מונה ארבע המלצות אופרטיביות לפעולת הכנסת וגורמי הממשל, לשם הגנה מפני התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בקביעת המדיניות בישראל, לצד וידוא כי הכנסת מיישמת את סעיף 5.3 באמנת ה-FCTC:

  1. הרחבת חובת הדיווח והשקיפות של פגישות עם נציגי תעשיית הטבק והניקוטין לכלל גופי הממשל, להבדיל ממשרד הבריאות לבדו.
  2. לייסד גוף שיהיה רשם תעשיית הטבק והניקוטין.
  3. להנהיג תקופת צינון בת 3 שנים לפחות במעבר מכהונה כפקיד ממשל למשרה בתעשיית הטבק והניקוטין.
  4. להרחיב את האיסור על התקשרויות מסחריות עם תעשיית הטבק והניקוטין ממוסדות הבריאות לממשל כולו.

ההתייחסות לישראל בדוח הבינלאומי:

https://bit.ly/LEGAL111

הדוח על ישראל:

https://bit.ly/LEGAL12