נזקי העישון הכפוי

על נזקי העישון הכפוי לילדים ולמבוגרים ועל חשיבות הניטור ביולוגי

על הקביעות הבאות אין כיום עוררין: עישון כפוי פוגע בבריאותם של לא-מעשנים, מבוגרים וילדים כאחד, ותופעת העישון הורגת לא רק מעשנים אלא גם לא-מעשנים רבים. בישראל, מתים מדי שנה כ-8,000 איש ואישה כתוצאה מעישון, 800 מתוכם שלא עישנו מעולם אך נחשפו לעישון כפוי. 

״עישון כפוי״ הוא מצב בו אנשים שאינם מעשנים חשופים לעשן טבק ומוצרי ניקוטין, בהיותם בנוכחות אנשים מעשנים. בנוגע להשפעתו על מבוגרים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) קובע כי:

  • ישנן די ראיות מחקריות מוצקות לקיומו של קשר סיבתי בין עישון כפוי לבין היווצרות של אסתמה, סימפטומים אקוטיים של גירוי, סרטן ריאות ומחלת לב איסכמית (IHD).
  • מחקרים מצביעים על קשר סיבתי אפשרי בין עישון כפוי לבין סרטן השד, סרטן בחלל האף, שבץ, החמרת אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסימפטומים כרוניים של מערכת הנשימה.

 

בנוגע להשפעת העישון הכפוי על ילדים:

  • ישנן די ראיות מחקריות מוצקות לקיומו של קשר סיבתי בין עישון כפוי לבין לידות של תינוקות במשקל נמוך, תסמונת מוות בעריסה (SIDS), זיהום נגיפי בדרכי הנשימה התחתונות (LRTI), ירידה בתפקוד הריאתי, סימפטומים נשימתיים כרוניים ואסתמה.
  • מחקרים מצביעים על קשר סיבתי אפשרי בין עישון כפוי ללידת פגים.

 

נוסף על כל אלה, ישנן שלל מחלות שהראיות לקשר סיבתי בינן לבין עישון כפוי מצטברות אך עדיין אינן מספיקות לקביעה נחרצת.

ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של ארה״ב) מציין כי אין רמה נטולת סיכון של עישון כפוי, וכי גם חשיפה קצרה לעשן סיגריות עלול להזיק לבריאות. הארגון קובע כי בקרב מבוגרים שלא עישנו מעולם, עישון כפוי עלול להוביל ל:

  • מחלות לב וכלי דם (כ-34,000 מקרי מוות בטרם עת בארה״ב בשנה כתוצאה מעישון כפוי, ועלייה של 25-40% בסיכוי לפתח מחלת לב).
  • סרטן ריאות (7,300 מקרי מוות בשנה כתוצאה מעישון כפוי).
  • שבץ (8,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מעישון כפוי).

 

ובקרב ילדים:

  • עישון של האם במהלך הריון גורם ל-1,000 מקרי מוות של תינוקות בשנה (בארצות הברית).
  • סבירות גבוהה יותר ללידת תינוקות במשקל נמוך בקרב אמהות שעישנו באופן כפוי בהיריון וסיכוי גדול יותר של התינוקות לפתח בעיות בריאותיות.
  • עלייה בסיכון למוות עריסה.
  • זיהומים באוזניים.
  • סימפטומים נשימתיים.
  • התקפים חמורים יותר של אסתמה בקרב ילדים שלוקים במחלה.

 

בישראל, הקרן לבריאות וסביבה פרסמה ב-2020 ביחד עם משרד הבריאות דוח ובו פרק על עשן טבק סביבתי. נוסף על המחלות והסכנות שפורטו לעיל במסמכי ה-WHO וה-CDC, הקרן מונה גם את בעיות הבריאות הבאות להן תורם עישון כפוי:

מבוגרים – הגברת הסיכון ללקות בסרטן הלוע.

ילדים – הגברת הסיכון ללקות בלוקמיה, בלימפומה ובגידולים במוח ולפתח מצבים בריאותיים שילוו אותם כל חייהם, בהם מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר.

 

ניטור ביולוגי

חשיפה לעישון כפוי ניתנת למדידה באמצעות ניטור ביולוגי, שיטה שעברה תיקוף בינלאומי ומתבססת על מדידת ריכוזי קוטינין בדגימות שתן ובשיער. הריכוזים שעולים מן הבדיקה מעידים על חשיפה לעשן טבק ב-24 השעות האחרונות.

ממחקר שערכו פרופ' לאה רוזן, ד"ר ויקי מאיירס וד"ר תמר ברמן בשנים 2015-2016 בנוגע למדדי עישון כפוי בהתבסס על ניטור ביולוגי, עלה שיותר מ-50% מהאוכלוסייה בישראל (ובכלל זה לא-מעשנים) חשופים לעשן טבק, זאת חרף החוקים האוסרים על עישון בשטחים ציבוריים במדינת ישראל.

על פי תוצאות המחקרים, 59% מהילדים שנבדקו היו חשופים לעשן טבק (60% בקרב מבוגרים), בעוד שפחות מ-40% מההורים של ילדים אלה דיווחו כי הילד נחשף לעשן ב-24 השעות שקדמו לבדיקה. עוד נמצא שיעור גבוה יותר של קוטינין בקרב ילדים שנחשפו לעשן בביתם ובקרב ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

שני המחקרים עליהם מתבסס הפרק בדוח הקרן לבריאות וסביבה – האחד ביחס לילדים והשני ביחס למבוגרים – מופיעים במלואם בדוח שר הבריאות לשנת 2018 (עמוד 105 ואילך).

הנתונים אודות הנזקים הקשים של העישון הכפוי מדגישים בצורה החריפה ביותר את חשיבותם של חוקים כמו חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג-1983, ושל אכיפה הולמת שלהם, כפי שממליץ גם ה-WHO, הדוגל בחקיקה אפקטיבית לטובת סביבה נקייה מעישון.

נייר עמדה ששלח ב-2020 הצוות שערך את המחקרים הישראליים לעיל, בשיתוף עם אנשי מקצוע נוספים, לחברת הכנסת מיכל וונש, אז יו״ר הוועדה המיוחדת להתמודד עם סמים ואלכוהול בכנסת, כולל המלצות לפעולות רגולטוריות לשם הגנה על ילדים מפני נזקי התופעה: הקמת ועדה מקצועית בנושא הגנה על ילדים מפני עשן טבק, חקיקה ואכיפה (למשל אכיפת האיסור הקיים על עישון במקומות ציבוריים וחקיקה של איסור לעשן ברכב המסיע ילדים), שינויים רגולטוריים/מנהליים במערכת הבריאות, שינויים רגולטוריים במוסדות החינוך והקהילה והפצת מידע רלוונטי בציבור הרחב.

 

לקריאה נוספת:

לנייר עמדה של ה-CDC בנושא עישון כפוי לחצו כאן.

לדוח המלא של ה-WHO בנושא עישון כפוי כאן.

לדוח שר הבריאות לשנת 2018 (עמוד 105 ואילך) לחצו כאן.

לדוח של הקרן לבריאות הסביבה מ-2020 לחצו כאן.

לנייר עמדה ישראלי הכולל המלצות לפעולה למען הגנה על ילדים מפני עישון כפוי לחצו כאן.

 

המיזם למיגור העישון לוגו לבן

כל העדכונים והחדשות
בנושא מיגור העישון
אצלכם למייל

הירשמו עכשיו