עולם ללא עישון: תפקידה הקריטי של רגולציה על נקודות המכירה

הדרך לבריאות ילדינו מתחילה באיסורים ופיקוח על הקיוסק השכונתי

הניסיון למגר את מגפת העישון באמצעות אסטרטגיות ״סוף משחק״ הוא מגמה עולמית במאבק לשמירה על בריאות הציבור, ובפרט על בריאות ילדינו. מאמר חדש שפורסם כעת סוקר אסטרטגיית מפתח שמטרתה להוביל להפחתה משמעותית בחשיפה ובנגישות למוצרי עישון: צמצום נקודות המכירה של המוצרים והצגתם באותן נקודות מכירה.

בכתיבת המאמר התבססו החוקרים על מחקרים בנושא ועל דוגמאות ממדינות שונות ליישום מדיניות בתחום, בדגש על קידום שוויוניות בריאותית בין אוכלוסיות. החוקרים מצאו שנקודות מכירה של מוצרי עישון מכוונות באופן מובהק לאוכלוסיות מסוימות, דבר שיוצר פער גדול בין קהילות, הן בשיעורי העישון והן בשיעורי התחלואה שנגרמת כתוצאה ממנו. הדבר ניכר בעיקר בריבוי נקודות מכירה בקרבת מוסדות חינוך ותחנות תחבורה ציבורית, המהווים ריכוזים של ילדים, נוער וצעירים, כמו גם בשכונות מוחלשות. לכן, החוקרים הסיקו שאסטרטגיות המגבילות את זמינות מוצרי העישון ואת תצוגת המוצרים יכולות לתרום רבות לא רק להפחתת השימוש בהם ולירידה בתחלואה שקשורה לשימוש במוצרי עישון, אלא גם לצמצום פערים חברתיים.

בשביל לעשות זאת בפועל, ממשלות צריכות לקבוע רגולציות על מכירת מוצרי עישון ונקודות המכירה, לצד פיקוח על עישון באופנים נוספים ומתן עדיפות לקידום שוויוניות בין אוכלוסיות.

אלה הן הטענות העיקריות של כותבי המאמר:

• זמינות של מוצרי עישון ותצוגת המוצרים בנקודות מכירה תורמות לשימוש במוצרי עישון בקרב נוער ומבוגרים.
• ישנה התמקדות לא-פרופורציונלית של נקודות למכירת מוצרי עישון בקהילות מסוימות, מה שעשוי להעצים את הפערים בהתנסות ובשימוש במוצרי העישון ובתחלואה האופיינית לשימוש זה. התוצאה: פעם נוספת אוכלוסיות מוחלשות מצויות בסיכון מוגבר.
• עוד ועוד ראיות מצטברות לכך שהפחתת הזמינות של נקודות מכירה ואיסור על תצוגת המוצרים יכולים לצמצם את צריכת מוצרי העישון.
• כדי למגר את מגפת העישון העולמית יש צורך במחקרים חדשניים ובהערכה מתמשכת של האופן בו הרגולציות על נקודות מכירה מיושמות בפועל.

בשורה התחתונה, קיימות אסטרטגיות אפקטיביות למיגור מגפת העישון: הפחתת היקף וזמינות נקודות המכירה וצמצום החשיפה לתצוגת מוצרי עישון. מה שנדרש הוא ממשלה נחושה שמסוגלת לקבוע, ליישם ולאכוף רגולציות לשמירה על חיי ילדינו, וכל עוד מקבלי ההחלטות אינם עושים כל שלאל ידם להצלת הנוער, אנחנו – כהורים וכאנשי חינוך – מחויבים להרחיק את היקרים לנו ביותר מליפול להתמכרות הרסנית לבריאותם ולחייהם.

למאמר המלא לחצו כאן