כניסתן אל השוק של הסיגריות האלקטרוניות מחייבת שינויי רגולציה ואכיפה
בעוד שאין עוררין על כך שמוצרי טבק כדוגמת סיגריות, טבק לגלגול וטבק לנרגילה הם ממכרים וקטלניים, הם אינם אסורים לשיווק ומכירה וממשיכים להימכר לדורות חדשים של בני נוער וצעירים.
מצד אחד, מדינות קובעות רגולציות לפיקוח על המוצרים אך נמנעות מלאסור על שיווקם, מתוך מחשבה שיש אוכלוסייה מכורה ש״לא תעמוד״ בהיעדר מוחלט של המוצרים.
מן העבר השני, תעשיית הטבק והניקוטין מסתגלת לממצאי המחקרים החד-משמעיים בנוגע לסיכונים הבריאותיים שבסיגריות, כמו גם לרגולציות הנלוות, על ידי שהיא ״ממציאה את עצמה מחדש״, בשני ערוצים עיקריים:
- ניסיונות להחדיר אל השוק מוצרים חדשים, כמו סיגריות אלקטרוניות שכוללות ניקוטין אך לא טבק, המאתגרים את הרגולציה הקיימת ומאלצים את הקהילה המדעית להוכיח מחדש את נזקיהם על גוף האדם לאורך זמן. המוצרים החדשים מוצגים כחלופה למעשנים בגירים על מנת להתרחק מהדימוי של יצירת דור מעשנים חדש, דבר שאין לו אחיזה בשטח.
- הרחבת שוק מוצרי העישון (באמצעות סיגריות אלקטרוניות, למשל) מייצרת הזדמנויות חדשות ללכידת לקוחות אל תוך עולם העישון, ומנרמלת את השיח סביב העישון.
אחד המדדים העיקריים לבחינת הכניסה לעולם העישון הוא השאלה ״מה היה מוצר העישון הראשון שלך?״. משך עשורים השאלה הרלוונטית הייתה מתי התחיל העישון, ולא באמצעות מה, שכן מוצר העישון היה כמעט תמיד סיגריה. מוצרי הטבק, הניקוטין והעישון החדשים שינו והרחיבו את הנוסחה הזו.
במעקב שמנהל המיזם למיגור העישון, נשאלת כבר מ-2018 השאלה ״מה היה מוצר העישון הראשון שלך?״, במטרה לגבש נתונים על אופני הכניסה לעולם העישון. בקישור הבא מתומצתים הממצאים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, הממחישים היטב את שינוי תמהיל המוצרים ואת העובדה שהכניסה אל עולם העישון כבר אינה בהכרח דרך ״הסיגריה הראשונה שלי״.
למגמות העישון בישראל לחצו כאן
