החוק להגבלת פרסום של מוצרי טבק בדרך לקבורת חמור

נראה כי ידן של חברות הטבק שוב על העליונה – ומאות אלפי ישראלים – בעיקר רבבות בני נוער וצעירים, שאליהם מכוונת התעשייה את עיקר מאמצי השיווק שלה, ייפגעו.

באחרונה אישרה בקריאה טרומית הצעת החוק של חברי הכנסת יהודה גליק ואיתן כבל לאיסור פרסום סיגריות ומוצרי טבק. לפי ההצעה, הפרסום של מוצרים אלה ייאסר בכל אמצעי התקשורת — והחידוש המרכזי הוא האיסור הגורף לפרסם באינטרנט ובמדיה החברתית, לרבות באמצעות תוכן שיווקי, מתן חסויות ופרסומות סמויות. לגבי פרסום בעיתונות המודפסת, ההצעה קובעת כי לצד כל מודעת פרסומת בעיתון, חברות הטבק יפרסמו מודעה בגודל זהה, המפרטת את נזקי העישון.

כאשר עברה הצעת החוק בקריאה טרומית במליאת הכנסת, המהלך עורר גל של אופטימיות לגבי סיכויי המאבק בעישון. אבל כעת נדמה כי השמחה היתה מוקדמת מדי. קידום ההצעה נבלם לעת עתה, ונכון לכתיבת שורות אלה היא אינה צפויה לעלות לדיון בוועדת הכלכלה. הסיבה הרשמית: לוח הזמנים של הוועדה מלא. נראה כי ידן של חברות הטבק שוב על העליונה, לפחות בשלב זה. אלא שהעיכוב בקידום ההצעה פוגע במאות אלפי ישראלים — ובעיקר ברבבות בני נוער וצעירים, שאליהם מכוונת התעשייה את עיקר מאמצי השיווק שלה.

מצב הדברים הנוכחי, ואם ההצעה לא תקודם, האינטרנט והרשתות החברתיות יוסיפו לשמש כר פעילות לחברות הטבק. הרשת היא כבר זירת השיווק המרכזית של יצרני הסיגריות לדור העתיד של לקוחותיהם — בני הנוער והצעירים, שכניסתם למעגל ההתמכרות לטבק מבטיחה לחברות אופק כלכלי לשנים קדימה.

מחקרים מ–2015 מלמדים כי כמחצית מבני הנוער בגילים 12–17 גולשים באינטרנט ובסמארטפון כארבע שעות ביום. פלטפורמות כמו ווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם פופולריות במיוחד בקרב הצעירים — וקטינים מתחת לגיל 18 חשופים באופן קבוע לפרסומות ברשת למוצרי טבק ממכרים, שמובילים לתחלואה ולמוות מוקדם.

חברות הטבק מנצלות את המצב ופונות אל הבטן הרכה של בני הנוער. הפרסומות באינטרנט יוצרות תדמית של עישון כנורמה חברתית מקובלת, מגניבה — ואפילו בריאה. הפרסום ברשת כולל טכניקות מתוחכמות, בין השאר משחקים ותחרויות אינטראקטיביות.

לא בכדי הפנה דו"ח שר הבריאות בנושא העישון ל–2016 לנתוני הניטור והמעקב אחר פרסום מוצרי טבק במדיה. לפי הנתונים, חלה עלייה בפרסום מוצרי טבק באינטרנט, בעוד הפרסום בעיתונות הכתובה בירידה. למעשה, חלקים גדלים והולכים מתקציבי הפרסום בתעשייה (כמו בענפים נוספים) מופנים לרשתות החברתיות. נתונים אלה תואמים את המגמה שעליה הצביע המוסד הלאומי לסרטן בארה"ב ב–2017, שלפיה חברות הטבק מגדילות את השקעתן בפרסום באינטרנט וברשתות החברתיות על חשבון המדיה המסורתית.

מדינות רבות מתמודדות עם הבעיה באמצעות חקיקה מחמירה. לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב–2014 אסרו כ–57% מהמדינות המדווחות לארגון הבריאות העולמי על כל סוגי הפרסום למוצרי טבק באינטרנט — בין השאר אוסטרליה, צרפת, גרמניה, הולנד, שוודיה, טורקיה, ברזיל ודרום קוריאה. החקיקה שהן אימצו עולה בקנה אחד עם אמנת המסגרת לפיקוח על הטבק (FCTC), שמחייבת את המדינות החברות ליישם איסור גורף בחוק על פרסום, קידום וחסות של מוצרי טבק בתוך חמש שנים מיום אשרור האמנה.

הצעת החוק של גליק וכבל הצטרפה במובן זה למגמה הבינלאומית, ואם לא תקודם יהיה בכך משום נסיגה מדאיגה לאחור. אין הכרח שכך יקרה. איסור הפרסום באינטרנט חייב להיכנס לספר החוקים שלנו — זהו שלב חיוני בדרך לאיסור גורף על פרסום מוצרי טבק בכל ערוצי המדיה. על חברי הכנסת להציב גבול ברור בפני חברות הטבק.

הכותבת היא מנכ"לית המיזם למיגור העישון

מועד פרסום: 1.4.2018

החוק להגבלת פרסום של מוצרי טבק בדרך לקבורת חמור

מאמר דעה בדה-מרקר על דיוני החוק להגבלת פרסום של מוצרי טבק

החוק להגבלת פרסום של מוצרי טבק בדרך לקבורת חמור