״הסיגריה הראשונה שלי״ – לא נוסטלגי, לא מגניב ולא מעודכן

הסיגריה הרגילה כבר מזמן אינה המוצר היחיד שצריך להדאיג אותנו

״איזה אדיר להיזכר בפעם הראשונה ההיא שהזרקתי הרואין!״, אמר אף אחד אף פעם, ואם בעשורים עברו הייתה איזושהי הילה חצי-נוסטלגית ל״סיגריה הראשונה שלי״, כמשובת נעורים שמסמלת מרד התבגרות, היום כבר ברור שסיגריות הורגות, וההילה מתפוגגת.
סוגיית היותו של העישון ממכר והרסני לבריאות כבר אינה בגדר שאלה. במקום זאת, מדובר בחומרים שאינספור מחקרים מדעיים מצביעים על היותם ממכרים ביותר וקטלניים להחריד. מחצית מהמעשנים ימותו בטרם עת מנזקי העישון, נתון בלתי נתפס, אך עוד יותר בלתי נתפס שלמרות זאת המוצרים ממשיכים להימכר ולמכר דורות חדשים של בני נוער וצעירים, ולא רק זאת, אלא שמגוון המוצרים הקטלניים רק הולך וגדל. שמירה על הנוער מפני התנסות בסיגריות בלבד היא משימה ששייכת לעבר. כיום, השיח והפיקוח של הורים ומחנכים צריכים להיעשות מתוך היכרות עם כלל המוצרים הקטלניים הרלוונטיים המצויים בשוק. 

ההכרה בנזקיהם הבריאותיים של מוצרי הטבק ה״קלאסיים״, כלומר של סיגריות וטבק לגלגול, וצעדי הרגולציה שמדינות אימצו בעקבות הכרה זו, מביאים לירידה בצריכת סיגריות. חברות הטבק מצדן מנסות לעקוף את קשיי הרגולציה ולהמשיך להתקיים על ידי פיתוח וייצור שפע מוצרים חדשים. מכיוון שאין איסור על שיווק המוצרים הממכרים והרעילים, התמהיל שלהם משתנה ומתרחב, וברמת הפרט נערים ונערות ממשיכים להיכנס אל תוך עולם העישון ולהתמכר לניקוטין דרך טווח גדול יותר של מוצרים. ברמת המדינה, הרשויות עוסקות בצמצום הפער הרגולטרי ביחס למוצרים החדשים ובקביעה ויישום של רגולציה דומה לזו החלה על המוצרים הוותיקים, כל זאת במעין משחק ״חתול-עכבר״ על חשבון הבריאות והחיים של הציבור בכלל ושל ילדינו בפרט.

כבר לא רק סיגריה
את המוצרים החדשים משווקת תעשיית הטבק כ"חלופה למעשנים בגירים" או כאמצעי סיוע לגמילה, כביכול (על אף שלא הוכחו כאפקטיביים לגמילה מעישון). סיגריות אלקטרוניות, הכוללות את הניקוטין הממכר (אך לא טבק), משמשות בפועל חלופות להתנסות ראשונה במוצרי עישון וכדלתות כניסה נוספות אל עולם העישון, המובילות אל מוצרי הטבק הוותיקים.
הסיגריה האלקטרונית, למשל, מהתלת בנוער: היא קלה יותר לשימוש, היא משווקת בטעמים ערבים לחך והיא חוסכת מהמעשן את אפקט השיעול המרגיז. לאחר ההתמכרות לניקוטין שבמוצר, קצרה מאוד הדרך אל הסיגריה המוכרת. כאילו שאין די בכך, הסיגריות האלקטרוניות מנרמלות מחדש את השיח על עישון: מכיוון שמדובר במוצר חדש שייקח זמן להוכיח מחקרית את נזקיו ארוכי הטווח לגוף האדם, היא משווקת בחפיסות שכוללות אזהרה על שטח קטן יותר (30% מהחפיסה), המציינת כי "מוצר זה ממכר ביותר ומזיק לבריאותך", אך ללא אזהרה אודות קטלניות המוצרים ונזקיהם לבריאות.

מ״סיגריה ראשונה״ ל״מוצר עישון ראשון״
אחד המדדים בני-זמננו לבחינת התחלת העישון הוא השאלה ״מה היה מוצר העישון הראשון שלך?״, אשר מחליפה את השאלה הבלעדית ״מתי התחלת לעשן?״, שהתאימה לתקופה בה מוצר העישון הכמעט בלעדי היה הסיגריה.

בעוד שבקרב בני 30 ומעלה סיגריה הייתה מוצר העישון הראשון והיחיד, לפני כ-15 שנה הופיעה בקרב הנוער הנרגילה כאופציה נוספת למוצר עישון ראשון. הסיגריה האלקטרונית, שנכנסה אל השוק לפני כעשור, קנתה את מקומה המפוקפק כמוצר עישון ראשון משמעותי לפני שנתיים (2019), עם התחלת שיווקו של המותג JUUL בישראל. הרחבת שוק המוצרים הפכה את השימוש בהם לכפול ומרובה, וכיום הנוער מתנסה במגוון מוצרי טבק ועישון.

מוצרי הניקוטין והעישון החדשים אינם מהווים פתרון לשום בעיה, אלא מרחיבים ומעצימים את זו הקיימת, וחמור מכך – הם מסווים לעתים נזקים ישנים באמצעות מוצרים חדשים המהווים זאב בעור של כבש (״מה כבר יכול להיות רע במשהו בטעם מסטיק?״).

בנוער קל להתל, אבל אתם המבוגר האחראי. זכרו: גילי 13-24 הם חלון הכניסה המסוכן ביותר לעולם העישון. מי שמתנסה בו בטווח גילים זה יתמכר כהרף עין, יתקשה מאוד להיגמל בהמשך ומוחו עלול שלא להתפתח כראוי. רעננו את הידע בנוגע למוצרי ואמצעי העישון המצויים כיום בשוק, מתוך הבנה שככל שתצליחו להרחיק את גיל ההתנסות הראשונה של ילדיכם במוצר טבק ועישון מסוג כלשהו, כך תרחיקו אותם מהנתון המפלצתי הבא: אחד מכל שני מעשנים ימות בטרם עת מנזקי העישון.

בקובץ זה מופיעים ממצאים הממחישים היטב את השינוי בתמהיל העישון בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, ואת העובדה שהכניסה אל עולם העישון כבר אינה בהכרח דרך ״הסיגריה הראשונה שלי״.