חברות הטבק והעישון: אסטרטגיות פרסום ושיווק לבני נוער

על האופנים בהם התעשייה לוכדת את בני הנוער ברשת העישון

גילי 13-24 הם חלון הכניסה המסוכן ביותר אל עולם הטבק והעישון, בו די בהתנסויות בודדות על מנת להתמכר לניקוטין ולמוצרי העישון. את העובדה הזו מנצלות חברות הטבק, שמשקיעות הון במשיכת בני הנוער אל עולם קטלני, שעלול בעתיד להוביל למותם בטרם עת.

במדינת ישראל החוק אוסר על פרסום מוצרי טבק ועישון, למעט בעיתונות המודפסת, בתוך חנויות ייעודיות למוצרי טבק ואלכוהול (ובתנאי שהפרסום אינו נראה מבחוץ), בדיוור ישיר לגילי 21 ומעלה (ובלבד שהתקבלה מראש הסכמה בכתב) וביצירות אמנות, בשם החופש האמנותי.

ואולם, החוק אינו אוסר על הצגת תופעת העישון, פרצה המנוצלת עד תום על ידי חברות הטבק והעישון בניגוד לאינטרס הציבורי.

מיפוי היבטי פרסום בחוק לפי ערוצי פרסום

במאה ה-21 אפשרויות הפרסום שונות מאוד מאלה שהיו קיימות בעשורים עברו, והמדיות החדשות מאפשרות את המשך הפרסום ביתר שאת, אם כי רובו כפרסום סמוי. אי לכך, הנוער ממשיך להיחשף למסרים מצד חברות הטבק המייצרים תדמית חיובית לעישון, מבלי שהוא מודע לכך. ערנות לטכניקות הפרסום הסמוי, כדוגמת מודעות פרסומת תחת הכותרת ״תוכן שיווקי״, היא צעד חיוני למאבק בו.

להלן סקירה של המקומות והאופנים בהם אסור לפרסם מוצרי טבק ועישון, לצד המצב בפועל:

תקשורת ומדיה
אסור לפרסם בטלוויזיה, ברדיו ובאתרי אינטרנט. בעיתונות המודפסת אסור לפרסם בעיתונים המוקדשים בעיקר לילדים ונוער מתחת לגיל 18, ובמדורי ספורט, בילוי או בידור, או כאלה המיועדים לילדים ונוער. פרסום בעיתונות המודפסת מותר תחת מספר תנאים. כך, לדוגמה, הפרסום מחויב לכלול אזהרה של משרד הבריאות על שטח של 30% מכלל הפרסומת. זאת ועוד, בצמוד לפרסומת ובשטח זהה לגודלה חייבת להופיע מודעת נגד מטעם משרד הבריאות, על פי הנחיות משרד הבריאות, כמופיע באתר כאן. כל גורם יוכל לפרסם רק מודעה אחת ביום, בגיליון.
בפועל, הצגתם של מוצרי עישון על ידי ידוענים ומשפיענים באופן שיטתי במגוון תכניות טלוויזיה מעלה את החשד לפיו הדבר לא נעשה אך ורק בדרך אורגנית וטבעית, אלא בחלקו מכוון וממומן באופן סמוי על ידי תעשיית הטבק, אשר לה אינטרס כלכלי בחשיפת המוצרים באמצעי המדיה השונים. בין היתר, המוצרים מופיעים בתכניות טלוויזיה, למשל באמצעות משתתפים פופולריים ב״אח הגדול״, ובסדרות המשודרות ברשתות השונות, בהן ״נטפליקס״, שם נרשמת עלייה דרמטית במספר הדמויות המעשנות המופיעות על המרקע. כמו כן, לא לכל השאלות יש תשובה חותכת, למשל אם מותר לצרף לפרסומים בעיתונות קוד QR המפנה לאתר אינטרנט, או קופון הנחה לרכישה בחנות. בכך נוצרת הרחבה של גבולות הפרסומת לערוצים נוספים. בשוק תחרותי בו הפרסום מוגבל, חברות הטבק מבקשות לאתר כל דרך להצגת מוצרי העישון לקהל היעד ולכן אפשר להניח שבמקום בו קיימת עמימות – הדבר ינוצל שלא לטובת האינטרס הציבורי.

אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות
אסור לפרסם מוצרי טבק ועישון באתרי אינטרנט, באפליקציות ובמהדורות מקוונות של עיתונים.
בפועל, קיים חשש כבד לפיו התעשייה עושה שימוש בידוענים ובמשפיענים, המעלים לרשתות החברתיות תמונות וסרטונים בהם הם מעשנים, לעתים עם מוצר עישון ספציפי. כך עלולה לפרסם התעשייה באופן סמוי את תופעת העישון ולתת לה לגיטימציה. במקרים רבים, קו התפר בין האסור על פי חוק לבין המותר עמום.

עוד במרחב הווירטואלי
אסור להציג תמונה של מוצר עישון בחנות מקוונת – ניתן להציעו למכירה רק באזכור שם ומחיר. כמו כן, אסור לפרסם באמצעות משחק או תוכנת מחשב. דיוור ישיר ניתן לשלוח רק לבני 21 ומעלה, ובלבד שנתנו לכך את הסכמתם מראש ובכתב. חל איסור על שימוש בקבצי שמע או וידאו בדיוור.
בפועל, אתרים רבים עוברים על החוק ומעלים תמונות של מוצרי עישון למכירה. זאת ועוד, חברות הטבק משתמשות בקוד QR בפרסומות בעיתונות הכתובה, על גבי החפיסות עצמן ובאפליקציות, בכדי למשוך אליהן משתתפים, ועם הכניסה לאתר מבקשות הזדהות – כולל אישור למשלוח חומרים, דבר המהווה, לכאורה, הסכמה להרשמה לרשימת דיוור.

חנויות ורשתות
אסור לפרסם מוצרי עישון בשטח החנות או מחוצה לה, אסור להציגם למכירה ואסור למכור מוצרי עישון שלא בחפיסות אחידות, נטולות לוגו וסמלים מסחריים. יש להסתירם ולמכור אותם רק לבגיר הדורש זאת. עוד אסור להציב מכונה אוטומטית לממכר מוצרי עישון ולפרסם מוצרי עישון בחנויות פטורות ממכס (דיוטי פרי) בשדות תעופה ישראליים, במטוסים או באניות. מסיבה זו, בדיוטי פרי נמכרים מוצרי עישון ב״חנות בתוך חנות״, שמרכולתה אינה גלויה לעינו של מי שמצוי מחוצה לה. בחנויות למוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד מותר פרסום גלוי בתוך החנות, וזאת בתנאי שהוא גלוי אך ורק לבאי החנות פנימה ואינו גלוי מהרחוב.
בפועל, מרבית בתי הממכר מקפידים על החוק כשהדבר נוגע לפרסום חיצוני, אך במקרים רבים ארון התצוגה שבתוך החנות אינו סגור וניתן לראות את המוצרים. זאת ועוד, לא כל החנויות מקפידות על מכירת מוצרים בחפיסות אחידות, בעיקר כאשר מדובר בסיגריות אלקטרוניות, בטבק לנרגילה ובנרגילות עצמן.

המרחב הציבורי
אסור לפרסם מוצרי עישון בשלטים, במודעות לאירועים ולמופעים (או להציג בהן מוצרי עישון), בדוכני שיווק או בכלי תחבורה. נוסף על כך, אסור לחלק מוצרי עישון בחינם.

תרבות ואמנות
אסור לפרסם מוצרי עישון בהקרנות סרטים פומביות או בקלטות וידאו. אסור לפרסם בסרט, בסדרה, בדיווח חדשותי או בכתבת תחקיר שם מסחרי של מוצר עישון תמורת תשלום. קיימת בחוק החרגה המאפשרת להשתמש במוצרי עישון כחלק מיצירה אמנותית, תכנית סאטירה, דיווח חדשותי או כתבת תחקיר, ללא שיתוף פעולה עם חברה מסחרית ושלא למטרות פרסום.
בפועל, קיים חשש כי ההחרגה בשם החופש האמנותי מנוצלת על ידי חברות הטבק.


הפרסום הגלוי והסמוי מהווה כלי נשק עוצמתי בידי תעשיית הטבק והעישון, והוא מתאפשר בעטיה של אכיפה רופפת בלבד של החוקים הקיימים.

נתקלתם בעבירה על החוק, הפוגעת בבריאותכם ובבריאות הציבור? גלו אחריות ופנו אל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, המחלקה למניעת עישון ואלכוהול>לחצו כאן

ניתן לפנות ליחידה בדרכים הבאות:
דוא"ל: prevent@moh.health.gov.il
דואר: רחוב אליאב 9, ירושלים
פקס: 02-6473933

לנוסח החוק המלא של חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג-1983 באתר נבו לחצו כאן.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך