מחקר אירי חדש בוחן מדיניות ״סוף משחק״ לתופעת העישון

ראיות התומכות בהגבלת ריכוז הניקוטין; סיגריות אלקטרוניות אינן פקטור

מדיניות ״סוף משחק״ לתופעת העישון מורכבת מסל אסטרטגיות (Endgame Policies)  שמטרתן הפחתה מהירה וקבועה של העישון לרמת המינימום, והן בעלות תוצאות ספציפיות ומדידות שיעידו על סוף למגפת העישון באזור מסוים, למשל ״פחות מ-5% עד 2025 במדינה X״. סל אסטרטגיות מדיניות אלה יכול להתרכז במוצרים, במשתמשים, בשוק/אספקה או במבנה המוסדי.

מחקר חדש שערכו ארגונים לקידום הבריאות באירלנד סקר 49 מאמרים, שעסקו ביחד ב-8 אסטרטגיות מדיניות כאלה:

1. חיוב סטנדרט של ריכוז ניקוטין נמוך מאוד (VLNC) במוצרי העישון.
2. קביעת סטנדרטים שיפחיתו משמעותית את משיכת הצרכנים למוצרים או שיסירו את המוצרים הרעילים ביותר מהשוק.
3. הנעת הצרכנים למוצרים בעלי סיכון נמוך יותר.
4. דור ללא עישון – הגבלת מכירה משנתון גיל מסוים ואילך.
5. הפסקת המכירה של מוצרי עישון.
6. Sinking Lid – קביעת מכסה היורדת הדרגתית של נפח מוצרי העישון שמיוצרים או מיובאים אל המדינה.
7. העלאת מיסים על מוצרי העישון.
8. הטלת הגבלות על מוכרים של מוצרי העישון.

ראשית, נמצא כי המדיניות הראשונה, חיוב סטנדרט של VLNC במוצרים, היא הנחקרת ביותר, בהפרש גדול (יותר ממחצית מהמחקרים שנבדקו). מדיניות זו הינה מוכוונת-מוצר, ומטרתה להפוך את מוצרי הטבק ללא-ממכרים או לממכרים במידה המינימלית האפשרית. מרבית המחקרים שנסקרו בנוגע למדיניות זו העלו שסביר שיישומה יביא להפחתה משמעותית בעישון סיגריות.

גם מחקרים על כלי מדיניות המגבילים את צפיפות, מיקום, סוג או רישוי נקודות המכירה של מוצרי עישון הראו שהם אפקטיביים בסבירות גבוהה להפחתת השימוש במוצרים אלו באוכלוסייה, ובעיקר כשהם נלווים ליישום אמנת ה-FCTC של ארגון הבריאות העולמי (WHO).

מעניין במיוחד לציין שבנוגע לאסטרטגיית המדיניות השלישית – הנעת הצרכנים למוצרי עישון בעלי סיכון נמוך יותר – אין בשלב זה די מידע מחקרי על השפעת השימוש בסיגריות אלקטרוניות על סיום תופעת העישון.

למאמר המלא לחצו כאן.