תופעת העישון הוכרה עם השנים כמובילה לשורה של מצבים כרוניים ומחלות והיא מהווה את הגורם המרכזי לתמותה בטרם עת בקרב בני אדם. על-פי מחקרים, מוצרי הטבק הנמכרים מכילים מאות מרכיבים, חלקם חומרים המובילים להתמכרות לצריכת מוצרי טבק לאורך זמן, וחלקם חומרים שהוכחו כמסרטנים ופוגעים בבריאות בני אדם. חשיפה נצברת לרכיבים אלה מובילה לצריכה קבועה של מוצרי טבק אשר מובילה, על-פי משרד הבריאות, להיקפי תמותה בטרם עת של כ- 8,000 איש בישראל בכל שנה. על-אף ההיקף הגדול של מרכיבים ממכרים ומסרטנים במוצרי הטבק המשווקים בישראל, האופן בו מתייחס החוק בישראל למוצרי טבק הינו כאל מוצר צריכה רגיל. זאת, לעומת התייחסותו של החוק בישראל למוצרים אחרים הבאים במגע עם גוף האדם כמוצרים נפרדים לגביהם מתקיים פיקוח ביחס למרכיבי המוצרים עצמם. ראו לעניין זה מוצרי מזון ותמרוקים.
כדי לאשש את הנחות המוצא הללו שאלנו את משרד הבריאות באמצעות בקשות חופש מידע:
האם ידועה למשרד הבריאות, ונבחנה בעבר תכולת מוצרי הטבק והחומרים הממכרים הקיימים במוצרי הטבק (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983) הנמכרים בישראל ומהו שיעור כל מרכיב ומרכיב?
תשובתו של משרד הבריאות היא לא פחות ממדהימה. המשרד האמון על בריאות הציבור בישראל מודה בפה מלא כי אינו מפקח על התכולה של אחד המוצרים המזיקים ביותר לבריאות – הסיגריות, ולמעשה רואה עצמו פטור מעריכת בדיקות בנושא. כאשר משווים את האדישות הזו לגישה האקטיבית שהפגין המשרד זה מכבר בנושאים כמו מוצרי מזון או תמרוקים, הדעת מסרבת להאמין שדווקא מוצר שצריכתו היא עניין של חיים ומוות – דווקא מוצר כזה עובר מבחינת משרד הבריאות מתחת לרדאר, מבלי שנדרש עליו פיקוח מיוחד. הראשונים להיפגע מכך הם – כמו תמיד – בני הנוער והצעירים, הנתונים יותר מאחרים לניצול בידי תעשיית הטבק וזקוקים להגנת הרגולטור. ולכן, משרד הבריאות חייב להתעורר – עליו לאסוף מידע מקיף ומדויק לגבי תכולתם של מוצרי הטבק המיובאים לישראל או המיוצרים כאן, לדרוש גילוי נרחב מחברות הטבק ולקבוע קריטריונים ברורים ושקופים לגבי המותר והאסור בתכולה של סיגריות.
מועד פרסום: 27.10.2017
אצטון, בוטאן, עטרן, בנזן וגם ציאניד: מה מסתתר בסיגריות שלכם
כתבה בדה-מרקר על בקשת חופש המידע ותכולת מוצרי הטבק המשווקים בישראל
