עישון כפוי הוא עישון

 על נזקיו הרבים והמוכחים של העישון הפאסיבי לילדים ומבוגרים

עישון כפוי, עישון סביל, עישון פאסיבי או עשן טבק סביבתי – לא משנה איך תקראו לזה, העישון פוגע גם באלה שאינם מעשנים, כפי שעולה מראיות מחקריות חותכות, שכבר מזמן אינן מותירות כל מקום לספק.

השפעות העישון הכפוי (על בריאות האדם)

ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של ארה״ב) מציין כי אין רמה נטולת סיכון של עישון כפוי, וכי גם חשיפה קצרה לעשן סיגריות, ובכלל זה סיגריות אלקטרוניות וכל מערכת אלקטרונית להעברת ניקוטין (ENDS), עלול להזיק לבריאות. על פי דוח של ה-WHO שפורסם ביולי 2021, גם מכשירים אלקטרוניים לאידוי נוזלים המכילים ניקוטין, שקטלניותם מוסווית באמצעות טעמים מושכים, פולטים חלקיקים מסוכנים אל חלל האוויר ויש להטיל עליהם רגולציות ולהרחיקם מילדים.

ישנן ראיות מחקריות מוצקות לקיומו של קשר סיבתי בין עישון כפוי לבין היווצרות של אסתמה, סימפטומים אקוטיים של גירוי, סרטן ריאות ומחלת לב איסכמית (IHD), ולעלייה של 25-40% בסיכוי לפתח מחלת לב. בכל שנה, 34,000 מקרי מוות בטרם עת בארה״ב הן כתוצאה ממחלות לב שגרם עישון כפוי, 7,300 מקרי מוות בשנה כתוצאה מעישון מסרטן ריאות שגרם עישון כפוי. ו-8,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה משבץ שנגרם על ידי עישון כפוי. בישראל, מתים מדי שנה כ-8,000 איש ואישה כתוצאה מעישון, 800 מתוכם שלא עישנו מעולם אך נחשפו לעישון כפוי. 

מחקרים אף מצביעים על קשר סיבתי אפשרי בין עישון כפוי לבין סרטן השד, סרטן בחלל האף, סרטן הלוע, החמרת אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסימפטומים כרוניים של מערכת הנשימה.

כאשר מדובר בעישון פאסיבי של ילדים, ישנן ראיות מחקריות מוצקות לקיומו של קשר סיבתי בין עישון כפוי לבין לידות של תינוקות במשקל נמוך, תסמונת מוות בעריסה (SIDS), זיהום נגיפי בדרכי הנשימה התחתונות (LRTI), ירידה בתפקוד הריאתי, זיהומים באוזניים, סימפטומים נשימתיים כרוניים ואסתמה. עישון כפוי מגביר את סיכויים של ילדים ללקות בלוקמיה, בלימפומה ובגידולים במוח ולפתח מצבים בריאותיים שילוו אותם כל חייהם, בהם מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. עישון של האם במהלך הריון גורם לכ-1,000 מיתות של תינוקות בשנה בארצות הברית? ומחקרים מצביעים על קשר סיבתי אפשרי בין עישון כפוי ללידת פגים.

נוסף על כל אלה, ישנן שלל מחלות שהראיות לקשר סיבתי בינן לבין עישון כפוי מצטברות אך עדיין אינן מספיקות לקביעה נחרצת.


יש דרך למדוד את זה?

כן. חשיפה לעישון כפוי אינה דבר מה מעורפל שאינו ניתן למדידה. למעשה, ישנה שיטה שעברה תיקוף בינלאומי, באמצעותה ניתן למדוד ריכוזי קוטינין בדגימות שתן ובשיער, המעידים על חשיפה לעשן טבק ב-24 השעות שקדמו לבדיקה. חומרים מסוג זה מכונים ״ביומרקרים״. ניטור ביולוגי חושף לא רק את השיעור המטריד של חשיפת לא-מעשנים לעשן טבק, מבוגרים וילדים כאחד, אלא אף את חוסר מודעותם של הורים לרמה שבה ילדיהם נחשפים לעשן טבק.

ממחקר שערכו פרופ' לאה רוזן, ד"ר ויקי מאיירס וד"ר תמר ברמן בשנים 2015-2016 בנוגע למדדי עישון כפוי בהתבסס על ניטור ביולוגי, עלה שיותר מ-50% מהאוכלוסייה בישראל (ובכלל זה לא-מעשנים) חשופים לעשן טבק, זאת חרף החוקים האוסרים על עישון בשטחים ציבוריים במדינת ישראל.

על פי תוצאות המחקרים, 59% מהילדים שנבדקו היו חשופים לעשן טבק (60% בקרב מבוגרים), בעוד שפחות מ-40% מההורים של ילדים אלה דיווחו כי הילד נחשף לעשן ב-24 השעות שקדמו לבדיקה. עוד נמצא שיעור גבוה יותר של קוטינין בקרב ילדים שנחשפו לעשן בביתם ובקרב ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לדוח הקרן לחצו כאן.

הנתונים אודות הנזקים הקשים של העישון הכפוי מדגישים בצורה החריפה ביותר את חשיבותם של חוקים כמו חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג-1983, ושל אכיפה הולמת שלהם, כפי שממליץ גם ארגון הבריאות העולמי (WHO), הדוגל בחקיקה אפקטיבית לטובת סביבה נקייה מעישון. בין ההמלצות הרגולטוריות הרלוונטיות ניתן למצוא, למשל, הקמת ועדה מקצועית בנושא הגנה על ילדים מפני עשן טבק, חקיקה ואכיפה (למשל אכיפת האיסור הקיים על עישון במקומות ציבוריים וחקיקה של איסור לעשן ברכב המסיע ילדים), שינויים רגולטוריים ומנהליים במערכת הבריאות, שינויים רגולטוריים במוסדות החינוך והקהילה והפצת מידע רלוונטי בציבור הרחב.

נייר עמדה ששלח בשנת 2020 הצוות שערך את המחקרים הישראליים לעיל, בשיתוף עם אנשי מקצוע נוספים, לחברת הכנסת מיכל וונש, אז יו״ר הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול בכנסת, כולל תובנות חשובות על התפקיד ההורי בחשיפת/אי-חשיפת הילד לעשן טבק, לצד המלצות לפעולות רגולטוריות לשם הגנה על ילדים מפני נזקי התופעה.

בין היתר, נייר העמדה כולל מסקנות יישומיות בגזרת ההורים, בהן הצורך בקידום פעילות להעלאת המודעות של הורים לכך שחשיפה לעשן טבק יכולה להתרחש גם במצבים שבהם לא חשים בכך פיזית, כמו גם לאופנים בהם החשיפה מתרחשת וכיצד ניתן לשמור על הילד, וקידום והנגשת בדיקות ביומרקר במסגרות רלוונטיות.

כהורים וכמחנכים יש בידינו השפעה רבה בכל הנוגע לחינוך הילדים באופן שירחיק אותם ממגפת העישון, ובוודאי שיש בידינו את האפשרות לבחור שלא לעשן לידם בעצמנו (או בכלל…).

לקריאה נוספת:

לנייר עמדה של ה-CDC בנושא עישון כפוי לחצו כאן.

לדוח המלא של ה-WHO בנושא עישון כפוי לחצו כאן.

לדוח שר הבריאות לשנת 2018 (עמוד 105 ואילך) לחצו כאן.

לדוח של הקרן לבריאות הסביבה מ-2020 לחצו כאן.

לנייר עמדה ישראלי הכולל המלצות לפעולה למען הגנה על ילדים מפני עישון כפוי לחצו כאן.

עישון כפוי הוא עישון - המיזם למיגור העישון
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך