למה "לא" הוא לא תמיד "לא"
תפיסה עצמית
כששואלים את הילדים אם הם "מעשנים", בעצם שואלים אותם אם הם תופסים את עצמם כמעשנים. תפיסת העצמי, במיוחד של ילדים ונוער מושפעת מהמון גורמים חברתיים וסביבתיים, מה שהופך אותה למאוד יחסית. יחסית לחברים שלהם, יחסית למשפחה שלהם, יחסית למה שהם חושבים שנכון ומקובל… ילד או ילדה יכולים להגיד "לא" במידה ומדובר בהתנהגות שנתפסת כשלילית ועלולה לגרור תגובה שלילית ודחיה או לחילופין, להגיד "כן" כי בתפיסה שלהם מדובר בהתנהגות נורמטיבית ומקובלת, אולי אפילו נדרשת.
תדירות ונסיבות
כולנו יודעים שאין כמות עישון שהיא "בסדר" ואפילו פעם אחת מזיקה לבריאות. האם זה אומר שכל ניסיון הופך את המתנסים למעשנים? האם ילד שהתנסה 3 פעמים הוא מעשן? ומה אם מדובר ב-3 פעמים במשך 3 ימים רצופים? ומה עם נערה שהתנסתה 10 פעמים? ומה אם אותם 10 פעמים נפרסו לאורך שנה? ומה אם מדובר רק על עישון במפגשים חברתיים – אנחנו יודעים למשל שהסיגריה האלקטרונית היא מוצר חברתי. במחקר שערכנו 56% מהילדים והנוער העידו שהשיגו את הסיגריה האלקטרונית מחבר או בן משפחה בסיטואציה חברתית. הם גם ציינו שהמקום העיקרי בו הם מעשנים אותה זה במסיבות. האם כל המשתתפים בטקס החברתי הזה "מעשנים"? האם הם יגדירו את עצמם ככה?
מוצרים
מוצרי טבק וניקוטין שונים נצרכים באופן שונה. לדוגמא, עישון נרגילה בדרך כלל מהווה אירוע מתמשך, במהלכו נשאפת כמות עשן שהיא פי 100 עד 200 יותר גדולה מזו של סיגריה. האם זה אומר שמספיק שימוש אחד כדי להיקרא "מעשן"? הרי לא היה לנו ספק לגבי ילדים שצרכו 100-200 סיגריות.
ומה עם סיגריה אלקטרונית? יש מכשירים שהם שווי ערך ל-14 חפיסות סיגריה (294 סיגריות)…
האם אחרי "ישיבה" אחת עם נרגילה או בתום הסיגריה האלקטרונית הראשונה אפשר להגדיר את הילדים האלה כ-"מעשנים"? האם כך הם יגדירו את עצמם?
"אידוי"
תעשיית הטבק והניקוטין משקיעה המון משאבים במיתוג של הסיגריה האלקטרונית – מוצר רעיל, ממכר ומזיק לבריאות שמכיל ניקוטין ולמעלה מ-80 חומרים כימיקלים מסוכנים כולל רעלים ידועים. המוצר משווק כמוצר "אידוי", "מוצר ללא עשן", ולכן לא מפתיע שכששואלים את הילדים והנוער אם הם מעשנים הם בהחלט עלולים להגיד "לא", גם אם הם צרכנים קבועים של הסיגריה האלקטרונית.
הציר שחשוב להכיר - מחשיפה לשימוש קבוע ומה אפשר לעשות בכל שלב
שימוש קבוע במוצרי טבק וניקוטין הוא לא נקודת התחלה. למעשה זאת התחנה האחרונה בכניסה לעולם העישון (אם לא לוקחים בחשבון את התחלואה או את תהליך הגמילה).
ניתן לזהות 3 שלבים עיקריים להתקדמות במהלך הציר – חשיפה, התנסות והתמכרות. אבל כפי שציינו קודם, לא מדובר בהגדרות עם קריטריונים מדויקים אלא בתהליך נזיל ודינאמי.
שלב ראשון – חשיפה
בימינו בהחלט אפשר לטעון שכל הילדים ובני הנוער נמצאים בשלב שבו הם נחשפים למוצרי טבק וניקוטין. מה שמפתיע זה שתפיסת החשיפה שלהם גבוהה הרבה יותר ממה שהיא באמת – הם חושבים ש-"כולם" מעשנים. ומכאן שמדובר בהתנהגות לגיטימית ואפילו נורמטיבית.
לא מפתיע לגלות שתעשיית הטבק והניקוטין דואגת לתחזק ולטפח את התפיסה המעוותת הזאת ולעשות כמיטב יכולתה בכדי שהמוצרים שלה יופיעו בכמה שיותר סרטים, סדרות וחשבונות סושיאל של משפיענים ומפורסמים.
מה אפשר לעשות?
לדאוג לחזק באופן מתמשך את תפיסת המציאות הנכונה, להסביר שרוב האוכלוסיה לא צורכת מוצרי טבק וניקוטין, אולי לנסות להדגיש את כל המפורסמים שלא מעשנים. זה גם השלב שבו יש את הסיכוי הכי גבוה למנוע התחלות עישון ולכן חשוב מאוד לתקשר את כל הסכנות הבריאותיות, חברתיות וכלכליות שקשורות בצריכת מוצרי טבק וניקוטין מוקדם ככל האפשר.
שלב שני – התנסות
זה השלב החמקמק שקשה לשים עליו את האצבע, האזור האפור של הציר. מצד אחד הילדים לא מעשנים קבועים אז עוד יש דרך קלה יחסית החוצה, מצד שני הצעד הראשון כבר נעשה והחלון הולך ונסגר. בשלב הזה הילדים התנסו כבר יותר מפעם אחת והעתיד
שלהם נמצא על מאזניים שלא מפסיקות להתנדנד – החינוך שהם קיבלו, ההשפעה החברתית שפועלת עליהם, מצבם הנפשי, הם רק חלק מהגורמים שמשחקים תפקיד ומשפיעים על המאזניים. אצל ילדים ובני נוער יש גם את הזווית הביולוגית, בגלל שהמוח שלהם עדיין מתפתח הוא לומד דברים מהר יותר ולכן עבורם מספיקות התנסויות בודדות על מנת "ללמד" את המוח להתרגל ולהתמכר.
מה אפשר לעשות?
בנוסף לכל מה שנכתב בשלב הקודם בשלב הזה חשוב לשוחח עם הילדים ולהבין מה מושך אותם בצריכת מוצרי טבק וניקוטין ולהציע פתרונות אלטרנטיביים. לבחון את הסביבה הקרובה לילד או לילדה ולנסות להפחית/להרחיק השפעות רעות כמו בני משפחה ו/או חברים מעשנים ולא לאפשר לילדים לרכוש מוצרי טבק וניקוטין מדמי כיס.
שלב שלישי – התמכרות
ההתמכרות מתרחשת בכמה מישורים – יש את המישור הנפשי, יש את כוח ההרגל ויש את ההתמכרות הפיזית שאצל ילדים ונוער התסמינים הראשונים שלה יכולים להופיע תוך ימים עד שבועות מתחילת השימוש המזדמן, לעתים קרובות אפילו לפני תחילת העישון היומי. קשה מאוד להיגמל מהתמכרות, במיוחד כשמעורב חומר ממכר כמו ניקוטין שמשנה את הדרך בה פועל המוח, במיוחד אצל מתבגרים.
מה אפשר לעשות?
בנוסף לכל מה שנכתב בשלבים הקודמים בשלב הזה כדאי למצוא אפשרויות גמילה מתאימות כמו אלו המוצעות דרך קופות החולים, ליזום פניה משותפת אל המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון או לאתר אפשרויות גמילה אחרות שמתאימות למצב.
