עישון – מה מותר מה אסור ואיפה

"ראיתי קבוצה של נערים מעשנים סיגריה אלקטרונית באוטובוס…"
"הבת שלי אומרת שיש לא מעט בנות שמעשנות בקניון…"
"החנות ליד בית הספר מוכרת סיגריות לילדים…"
"הרשתות מלאות בסרטונים של זה"
לצערנו אלו מצבים שהרבה מאיתנו נחשפים אליהם ולרובנו אין מושג שמדובר בעבירות על החוק! אז איך אפשר לדעת מה מותר ומה אסור ומה אפשר לעשות בנדון? תכף נסביר את הכל.

אישון - מה מותר, מה אסור ולמה

נתחיל בזה שכל המידע שאנחנו הולכים לחלוק וכל החוקים שעליהם אנחנו מסתמכים תקפים על כלל מוצרי הטבק והניקוטין. כלומר – סיגריות, סיגרים וסיגרלות, נרגילה, טבק לחימום, מקטרות, טבק הרחה (סנאף), טבק לעיסה, טבק למציצה (סנוס) והחל מ-2019 נכנסה לרשימה גם סיגריה אלקטרונית. יש הרבה מה לומר בנושא אבל בכתבה הזאת נתמקד בשלושת האספקטים החשובים ביותר לכם כהורים – מקומות אסורים לעישון, מכירה, ופרסום. 

איפה אסור לעשן?

בשורה התחתונה אסור לעשן במקומות ציבוריים. החוק פורס רשימה מאוד מפורטת וארוכה של עשרות מקומות בהם אסור לעשן, כולל מקומות שעבור רובנו כבר מובנים מאליהם כמו אולמות תרבות, מסעדות, קניונים, רכבות, בתי חולים ובתי מרקחת. ולצידם מקומות פחות "ברורים" כמו שטחים פתוחים בהם ישנה התקהלות של יותר מ-50 איש, תחנות אוטובוס מקורות, אזורים שנמצאים מחוץ לבתי אוכל, גני שעשועים, גני אירועים פתוחים וכל מקום (!) סגור המשמש לעבודה (פרט למקומות שהוחרגו כפינות עישון).

איפה אסור לעשן

החוק גם מחייב את בעל המקום לתלות שילוט ברור, לא לשים מאפרות ובאופן כללי לפקח על כל העניין. זה כמובן לא אומר שאם אין שילוט או יש מאפרות אז העישון מותר.
ראיתם עסק שלא שומר על החוק או לא אוכף אותו?
המוקד העירוני הוא הכתובת. אפשר למצוא אותם במספר 106

מוסדות חינוך

החוק אוסר על עישון בכל מוסדות החינוך (בתי ספר וגני ילדים) כולל החצר ומרחק של 10 מטרים מהכניסה והיציאה. בפנימיות החוק חל גם על המגורים. באותו עניין יש גם את חוזר מנכ"ל משרד החינוך שמפרט עוד יותר וקובע את הדברים הבאים:

  • אסור להקצות פינות עישון לאנשי סגל ו/או תלמידים. כן, כן. גם למורים אסור לעשן בבית הספר.
  • איסור העישון חל על בית הספר ועל כל פעילות בית ספרית גם אם היא התרחשה מחוץ לכותלי המוסד (כולל טיולים, הסעות, פעילויות תרבות וכו')
  • הנהלת המוסד חייבת להתערב ולהגיב בכל מקרה של עבירה ו/או דיווח על עבירה 

מה יקרה אם תלמיד או תלמידה יעברו על החוק?

במידה ומדובר באירוע חד פעמי בית הספר חייב ליידע את ההורים ולקיים שיחת בירור עם התלמיד או התלמידה. במידה ומדובר בהתנהגות חוזרת בית הספר מחויב להזמין גם את ההורים לשיחת הבירור ולבנות תוכנית התערבות. במקרים כאלה בית הספר גם יכול לבחור בהשעייה של מספר ימים. במידה וביה"ס מיצה את כל ההליכים האפשריים הוא רשאי לדווח למפקח של הרשות המקומית.
לפרטים נוספים בנושא והגשת ותלונות אפשר וצריך לפנות אל משרד החינוך במייל אל:  info@education.gov.in

מכירת מוצרי טבק וניקוטין

נתחיל מהסוף – מכירת מוצרי טבק וניקוטין לקטינים היא עבירה פלילית. במידה והדבר נעשה בבית עסק מדובר גם בהפרת תנאי הרישוי. בנוסף לכך, חנויות שמוכרות מוצרי טבק וניקוטין מחויבות על פי חוק גם להציג שלט ברור על איסור המכירה לקטינים ויש באפשרותן לבקש תעודת זהות. יחד עם זאת עולה מהנתונים שרוב הילדים ובני הנוער מעדיפים ומצליחים די בקלות לרכוש בחנויות. החוק חל גם על רכישה באינטרנט. עד כה אחוז הילדים ובני הנוער שרוכשים באינטרנט הוא נמוך יחסית אבל במגמת עלייה. מאוד כדאי לשים עין על כרטיסי האשראי שלכם ועל פירוטי הקניות בכדי לוודא שזה לא קורה.
בנוסף על איסור המכירה לקטינים החוק קובע שגם אסור להפיץ מוצרי טבק וניקוטין כפרסים או מתנות או לחלק אותם באירועי קידום מכירות ומסיבות מסחריות. אז אם הבן או הבת שלכם חוזרים הביתה עם סיגריה אלקטרונית שהם קיבלו באיזה פסטיבל – תדעו שמדובר בעבירה על החוק.

מכירת מוצרי טבק וניקוטין

ראיתם או שמעתם מהילדים על נקודות מכירה או ארגון מסחרי שעוברים על החוק?
לפנות בהקדם אל המוקד העירוני או אל המחלקה למניעת עישון ואלכוהול במשרד הבריאות למייל prevent@moh.health.gov.il עם פרטים רבים ככל האפשר.

מה לגבי פרסום?

במילה אחת – אסור!
החוק אוסר על פרסומת למוצרי טבק וניקוטין כולל פרסומת עקיפה, פרסומת סמויה, מתן חסות, קידום שם מסחרי, שם מותג ועוד. מעבר לכך החוק גם אוסר שליחה של חומרי פרסום בדואר או במייל לכל מי שטרם מלאו לו 21  (מעל גיל 21 אפשר אבל רק עם אישור מראש ובכתב) . זאת גם הסיבה מאחורי שינוי החפיסות של מוצרי הטבק והניקוטין לחפיסות אחידות ונקיות מפרסומות. ברוב המקרים גם אסור לנקודות המכירה להציג בחנות את מוצרי הטבק והניקוטין או פרסום שלהם פרט לחנויות ייעודיות למוצרי עישון וגם אז אסור להן להציג את המוצרים באופן שנראה לעין מחוץ לחנות.
לחוק יש החרגה אחת לעיתונות המודפסת וגם היא מתאפשרת תחת תנאים מוגדרים מאוד וצפויה להתבטל לחלוטין בשנת 2029.
החוק בהחלט מקשה על תעשיית הטבק והניקוטין אבל כהרגלה מוצאת התעשייה דרכים לעקוף אותו באופן גלוי וסמוי ולהגיע לילדים ולבני הנוער, אם זה דרך הפעלת משפיענים באינטרנט, הטמעת מוצרים ואנשים שמשתמשים במוצרי עישון וחשיפה לעישון עצמו בסדרות, טיפוח שיח חיובי מטעה ומניפולטיבי בערוצי תקשורת שונים .
שימו עין על התכנים שהילדים שלכם צורכים ובמידה וראיתם משהו חשוד אנחנו מאוד ממליצים לפנות אל המחלקה למניעת עישון ואלכוהול במשרד הבריאות. עם כמה שיותר פרטים ואם אפשר אז גם צילום מסך.

הבעיה האמיתית ומה אפשר לעשות בנידון

כפי שניתן להבין הבעיה שלנו היא לא בחוק. הסיבה שילדים מצליחים לרכוש מוצרי טבק וניקוטין, מעשנים אותם בבית ספר ובמקומות אחרים וחשופים לכל מיני מסרים שיווקיים מניפולטיביים היא העדר פיקוח ואכיפה. 
נכון לשנת 2024 אין בישראל מנגנון פיקוח ואכיפה מוסדר המקנה סמכויות ברורות של פיקוח ואכיפה על כל מה שקשור למוצרים ההרסניים האלה וכאן אנחנו ואתם מוכרחים להיכנס לפעולה למענם.

הבעיה האמיתית

אנחנו פועלים בכל הערוצים למען קידום נושא הפיקוח והאכיפה מול הדרג המדיני אבל עד שזה יקרה חובה על כולנו לדווח על כל עבירה על החוק ולעודד הורים נוספים לעשות אותו דבר – זה אולי נראה קטן אבל האימפקט של זה גדול מאוד.

לא בטוחים אל מי לדווח, כתבו אלינו ונשמח לעזור