המלחמה בחזית – והעישון נכנס בדלת האחורית
התקופה האחרונה מאלצת את כולנו להפעיל כוחות הישרדות. כשהשגרה מתרסקת, הגבולות מיטשטשים – ונוצרים התנאים המושלמים להתפתחות של הרגל מסוכן.
- יותר זמן לבד
כשאין שגרה – הילדים מבלים יותר זמן לבד, ברשתות החברתיות, עם חברים או מול מסכים. החשיפה הזו מגדילה את הסיכוי להיתקל בתכנים לא מפוקחים, כולל כאלה שמקדמים מוצרי טבק וניקוטין. - תחושת "הכול מותר"
עם הסכנה המוחשית לחיים שלנו עולה לא פעם הנטייה לחשוב ששום דבר כבר לא חשוב ושהכל מותר, מה שעלול להגביר את הרצון להתנסויות מסוכנות כמו עישון. - מעשנים בסביבה
קרובי משפחה ושכנים שמעשנים יותר בעקבות הלחץ והמתח – משדרים לנוער שהעישון הוא אמצעי התמודדות לגיטימי. - פחות פיקוח
כשכולנו עסוקים בהישרדות רגשית ולוגיסטית – קשה להבחין בסימנים קטנים. ודווקא אז, הרגלים מסוכנים יכולים להתפתח מתחת לרדאר.
מה אפשר לעשות?
לא לחכות לרגע "המושלם" – לדבר עכשיו
גם עכשיו, שיחה יכולה לחולל שינוי אמיתי. דווקא כשהשגרה מתפרקת – ילדים ונוער זקוקים לגבולות, הכוונה ונוכחות הורית.
הצעות לפתיחת שיחה:
– ראיתי הרבה שמדברים על וייפים, שמעת על זה? ניסית?"
– "שמעת את השיעול של השכן? יש מצב שזה מהעישון?"
– "איך היית מגיב אם חבר היה מציע לך לעשן?"
לא להפחיד – להסביר
מומלץ להימנע מתיאורי זוועה. במקום זה, להסביר מה עישון עושה לגוף המתפתח, איך ניקוטין פוגע בזיכרון וביכולת הריכוז, ואיך תעשיית הטבק מכוונת במיוחד לילדים ונוער. הכל בטון פשוט, סקרני, ובעיקר – כן.
לפקוח עיניים
ריח חריג, שינוי התנהגות, חפצים חדשים – כל אלה יכולים להיות סימנים מוקדמים. ככל שמזהים את ההתנסות מוקדם יותר, כך קל יותר לעצור אותה לפני שתהפוך להתמכרות קשה לשבירה.
למדריך מורחב שיעזור לכם לזהות סימנים לעישון אצל נוער
ומה אם המתבגר או המתבגרת שלך כבר התחילו לעשן?
זה לא הזמן לכעס.
התגובה שלך כהורה יכולה לעצב את הדרך שבה הדברים ימשיכו.
מה כדאי לעשות – לפתח שיח מועיל:
- לגלות סקרנות אמיתית ולהתעניין "מה משך אותך לנסות?"
- לנסות להבין את הרגש מאחורי ההתנסות עם שאלות כמו "זה עזר לך להירגע כשפחדת?"
- להציע אלטרנטיבות כמו ספורט, מדיטציה וחוגים
- לברר אם יש פתיחות להתקשר אל המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה שמטפלים גם בנוער
- בעיקר – לתקשר אהבה, הבנה וקבלה ללא תנאי
