אסטרטגיות השיבוש של חברות הטבק

איך משבשת תעשיית הטבק את המאמצים להפחתת השימוש במוצרי טבק ועישון?

מגפת העישון היא מגפה עולמית, הנמשכת מזה עשורים וגורמת למחלות ולמוות מוקדם בכל רחבי העולם. לצורך השוואה, מגפת הקורונה הרגה עד כה יותר מ-3.2 מיליון איש תוך שנה וחצי, מספר בלתי נתפס שגרם לשיבוש חיינו בכל מובן אפשרי. במקביל, 6 מיליון אנשים מתים בכל שנה מנזקי העישון, ואף על פי כן נוע תנוע.

אם המגמות הנוכחיות יימשכו, ב-2030 צפוי מספר המתים מנזקי העישון להאמיר לכדי 8 מיליון איש בשנה, ובסוף המאה ה-21 כבר יירשמו מיליארד קורבנות עישון. מדכא? מאוד. אבל יש אור בקצה המנהרה, שכן בדיוק כמו שניתן להתגבר על מגפת הקורונה, ניתן להתגבר גם על מגפת העישון, בשילוב הכוחות, המאמצים והאמצעים הנכונים.

למעשה, ארגון הבריאות העולמי WHO כבר הציג דרך קונקרטית למיגור מגפת העישון, באמצעות אמנת הFCTC, אליה כבר הצטרפו 182 מדינות (ביניהן גם ישראל) והאיחוד האירופי, המהווים ביחד יותר מ-90% מאוכלוסיית העולם. האמנה מהווה מסמך מעשי המחייב את הצדדים החתומים עליה לפעול ליישומה.

אלא שבמלחמה כמו במלחמה, יש שני צדדים. תעשיית הטבק, לה אינטרס כלכלי מובהק בהתעצמות מגפת העישון, עושה כל שלאל ידה לסיכול מאמצי המדינות להטמיע וליישם את סעיפי האמנה. תעשייה זו, הכוללת יצרנים, יבואנים ומפיצים של מוצרי טבק ועישון, מקדמת את מכירות המוצרים במלוא הכוח.

למרות שבעבר נקטה תעשיית הטבק בגישה לפיה היא ״תבדוק את השפעת הסיגריות על בריאות הציבור״, דווקא כיום, כאשר אין כל עוררין על הנזק הבריאותי שגורם העישון, וכאשר ידוע כי מוצרי התעשייה הורגים בטרם עת יותר מ-50% מצרכניהם הקבועים, היא פועלת בדורסנות ובגלוי נגד כל ניסיון למגר את המגפה.

אסטרטגיות שיבוש של חברות העישון בפועל

מאמצי החבלה של התעשייה בניסיונות למגר את העישון מתרכזים ב-6 אסטרטגיות עיקריות:

  1. התערבות בתהליכי רגולציה וחקיקה
    תעשיית הטבק מנסה בגלוי ומאחורי הקלעים להשפיע על תהליכים המאיימים על מטרותיה ולטרפד יישום צעדים שלא יטיבו עמה. היא משתמשת בטקטיקות של הצתת מחלוקות בין משרדי ממשלה שונים מול משרד הבריאות, מגייסת לטובתה ארגונים עסקיים, נעזרת בקשריה המבוססים עם ארגון התקינה הבינלאומי ורוקמת שותפויות תעשייתיות עם גופים ממשלתיים שונים למימון משותף של פרויקטים, בשאיפה שהדבר יאפשר לה, בבוא העת, לבקש החלת רגולציות ״הגיוניות״ על התעשייה, שבפועל אינן אפקטיביות.

  2. הפרזה בחשיבות הכלכלית של התעשייה
    שיבוש תהליכים פוליטיים על ידי הגזמה במידת התרומה של התעשייה לכלכלת המדינה במונחים של תעסוקה, מיסוי וגורמים כלכליים אחרים. בפועל, מחקרים מבוססים מראים שאובדן עבודה או הפסדים כלכליים אחרים שעלולים להיגרם משליטה מחמירה יותר בתעשיית הטבק הם זניחים, ושלמעשה הדבר כלל לא ישפיע על הכלכלה לרעה.

  3. תמרון דעת הקהל ליצירת מראית עין מכובדת
    התעשייה מודעת להשפעת המדיה על ההמונים ומשתמשת בחברות יח״צ על מנת ״לסובב״ את החדשות באופן שיקדם את עסקיה וידרבן עמדות אנטי-רגולטוריות ואנטי-ממשלתיות. עוד היא מתמרנת את דעת הקהל על ידי פעילויות של אחריות חברתית תאגידית, כאסטרטגיה לתועלת עצמית: כאשר התעשייה תומכת בתכנית נגד אלימות ביתית, למשל, היא משיבה לעצמה נקודות זכות, מנקה את שמה וקושרת בריתות עם חברות מתעשיות אחרות, שעשויות בעתיד לדבר בשבחה.

  4. בניית תמיכה באמצעות קבוצות חזית
    תעשיית הטבק נאלצת לזייף תמיכה, והיא עושה זאת באמצעות שימוש בקבוצות חזית, שהן ארגונים הטוענים לשירות הציבור, כשבפועל הם משרתים אינטרסים של צד ג׳. תעשיית הטבק משתמשת בקבוצות כאלה ליצירת מראית עין של תמיכה ציבורית, לרוב תחת כותרת של פעילות למען ״זכויות מעשנים״, ״זכויות אזרח״ או ״חופש אישי״. בפועל, הקבוצות נוצרות ומקודמות מאחורי הקלעים כדי לשמר את המקובלות החברתית של עישון, לדבר בעד היתר עישון במקומות ציבוריים, להתנגד לרגולציה ולהסיט את תשומת הלב מתעשיית הטבק ומנזקי העישון.

  5. פקפוק במדע מוכח
    הראיות המדעיות אודות הנזק שנגרם מעישון אקטיבי ופאסיבי של טבק הן כה חזקות שאין לחברות הטבק ברירה אלא להטיל בהן ספק. למרות שמזה עשורים התעשייה יודעת שגם עישון פאסיבי הורג, היא ממשיכה להכחיש זאת, לזרוע בלבול סביב נזקי העישון וההתמכרות לניקוטין ולהשקיע הון עתק בביטול ראיות מדעיות מוצקות ובהוקעת הספרות המדעית הרלוונטית.

  6. הפחדת ממשלות באמצעות ליטיגציה
    לתעשיית הטבק והעישון צבא של עורכי דין המאיים בנקיטת צעדים משפטיים נגד ממשלות שמדיניותן פוגעת ברווחי התעשייה. דוגמה למהלך כזה היא הטלת ספק בחוקיותם של תהליכי חקיקה. מאז כניסת ה-FCTC לתוקף, תעשיית הטבק חווה עוד ועוד כישלונות במישור המשפטי הביתי, ולכן העבירה לאחרונה את אסטרטגיית הליטיגציה שלה לתחום ההסכמים הבינלאומיים, כדי לאיים על מדינות המנסות ליישר קו עם ה-FCTC.

חברות הטבק הן גופים עסקיים נחושים, הנוקטים בשלל אסטרטגיות על מנת למנוע ככל הניתן את הירידה בשימוש במוצריהן. הגיוני, אילולא היה מדובר במוצרים קטלניים. השלב הראשון בתשובת הנגד לאסטרטגיות הללו היא מודעות לקיומן. בשלב השני, המעשי – כל אחד יכול לתת יד. כאן תוכלו לקרוא על הדרכים להיאבק בניסיונות השיבוש של תעשיית הטבק והעישון.

המידע לקוח מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך