היכן ממוקמת ישראל ביחס לעולם והיכן נדרשת התערבות דחופה?
מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בממשל פותח על ידי ארגון ה-(GGTC (Global Center for Good Governance in Tobacco Control, בכדי לבחון ולדרג את מעורבות התעשייה במדינות שונות ואת השפעתה על הממשל ועל מדיניותו במאבקו במגפת העישון.
המדד מורכב מ-7 רכיבים, שבהתאם אליהם מפורסם בכל שנה דוח מטעם ה-GGTC:
- מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות
- פעילויות בתחום האחריות החברתית-תאגידית
- מתן יתרונות לתעשיית הטבק והניקוטין
- אינטראקציה לא-נחוצה
- שקיפות
- ניגוד עניינים
- צעדי מנע
הסקירה על פי מודל זה החלה ב-2017. עד כה פורסמו שני דוחות עולמיים הממפים מדינות בהתאם ל-7 הפרמטרים, הראשון ב-2019 והשני ב-2020, כאשר ישראל החלה להימדד ב-2020, ומצבה בסוגיה פורסם לציבור בדמותם של שני תוצרים:
- הדוח הבינלאומי, המשווה בין מדינות.
- דוח פרטני הסוקר את המצב בישראל, שנכתב על ידי המיזם למיגור העישון, בשיתוף שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו״ד אלעד גודינגר מההסתדרות הרפואית בישראל.
בדוח לשנת 2020 מוקמה ישראל במקום ה-14 מתוך 56 מדינות במדד של ה-GGTC, ביחד עם ברזיל והאיים המלדיביים. היא קיבלה 48 נקודות מתוך 100 אפשריות על פי הדירוג, כאשר ככל שהציון נמוך יותר – כך התערבות חברות הטבק קטנה יותר. המקום בו נמצאת כיום ישראל בדירוג הוא סביר, אך המלאכה עוד מרובה.
הישגים ראויים לציון מהשנה האחרונה בישראל, המשפיעים על הדירוג במדד:
- אישור חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון.
- צו מיסוי לסיגריית IQOS.
- השוואת המס על הטבק לגלגול לזה החל על סיגריות.
- מניעה יעילה של מגעים חברתיים בין אנשי תעשיית הטבק והניקוטין לבין נבחרי ציבור.
לצד זאת, הדוח מצביע על השפעה מדאיגה מאוד של תעשיית הטבק והניקוטין על הליכי החקיקה בכנסת בכל האמור לפיקוח על תעשיית הטבק ומוצריה. דוגמה לכך היא השפעת חברות הטבק על ניסוח סעיפי חוק איסור פרסומת בדיוני ועדת הכלכלה ב-2018, התערבות שהסתכמה בריכוכו.
להתייחסות לישראל בדוח הבינלאומי המלא לחצו כאן.
לדוח על פעילות חברות הטבק בישראל לחצו כאן.
