עישון וחקיקה במדינת ישראל

אילו חוקים חוקקה מדינת ישראל לטובת המאבק בעישון?

להלן חוקים ותקנות ישראליים בתחום המאבק בעישון:

1. חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג-1983

זהו החוק הישראלי המפורט והמקיף בנושא. מטרתו להגן על בריאות הציבור, ובעיקר על קטינים, באמצעות איסור פרסום והגבלה של שיווק מוצרי טבק ועישון.
החוק מגדיר מהם מוצרי הטבק והעישון:

” "מוצר עישון" – כל אחד מהמפורטים להלן, למעט אם הוא תכשיר הרשום בפנקס או תכשיר המשווק לפי היתר שניתן לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981:

1. מוצר טבק;
2. חומר ממקור צמחי המיועד לעישון בדרך של בעירה ואינו מכיל טבק, לרבות תערובת, תרכובת או תמיסה של חומר כאמור;
3. מוצר המשמש לעישון טבק או לעישון חומר ממקור צמחי כאמור בפסקה (2), ובכלל זה סיגריות, סיגרים, סיגרלות, נרגילה, מקטרת ונייר לגלגול סיגריות;
4. סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי ומחסנית; “

החוק קובע:

א. איסור פרסום בשבח העישון.
ב. איסור פרסום של מוצרי עישון, למעט בעיתונות המודפסת, במגבלות מסוימות המפורטות בחוק.
ג. איסור על הצגת מוצרי עישון למכירה, למעט החרגות ספציפיות.
ד. הגבלות על שמות וצורות של מוצרים הדומים למוצרי עישון. למשל, החוק קובע כי אסור לייצר או לשווק ממתק או צעצוע בצורת סיגריה.
ה. איסור על הצבת מכונות לממכר מוצרי עישון.
ו. תנאים לייצור ולשיווק סיגריה אלקטרונית ומוצריה. למשל, החוק קובע ריכוז ניקוטין מקסימלי של 20 מיליגרם למיליליטר בסיגריות אלקטרוניות.
ז. איסור על שיווק מוצרי עישון בצירוף מתנות, פרסים או זכות להשתתף בהגרלה או בתחרות.
ח. איסור על מתן מוצר עישון בחינם או במחיר סמלי במסגרת מסחרית, למשל באירועי קידום ושיווק.
ט. איסור על מכירה או השכרה של מוצר עישון לקטין.
י. חיוב הופעת אזהרה על אריזות מוצרי עישון.
יא. חיוב יצרנים ויבואנים של מוצרי עישון לדווח על הוצאות עבור פרסומות המותרות בחוק.
יב. חיוב מכירת מוצרי עישון בחפיסות אחידות.
יב. חובת סימון מוצרי טבק ועישון, לשם מעקב אחר הברחות וסחר בלתי חוקי (טרם נקבעו תקנות).
יג. חובת צירוף עלון למוצרי עישון, בו מופיע מידע על נזקי העישון וגמילה ממנו.
יד. חובת דיווח על רכיבי מוצרי עישון ופרסום פירוט רכיבי מוצרי העישון באתר משרד הבריאות.

לנוסח החוק המלא באתר נבו:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/080_001.htm

2. חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג-1983

באותה שנה שבה חוקק חוק הפרסום והגבלת השיווק, נקבע גם החוק שמטרתו להגן על אנשים מפני עישון פאסיבי, או כפוי. החוק קובע:

א. איסור על עישון במקום ציבורי, על פי הגדרת החוק ל״מקום ציבורי״.
ב. חיוב מחזיקים במקום ציבורי לקבוע שלטים המציינים את האיסור לעשן.
ג. חיוב מחזיקים במקום ציבורי לפקח על ציות לחוק זה.
ד. איסור על הצבת מאפרה במקום ציבורי.
ה. ״מקום ציבורי״, על פי הגדרת חוק זה:

• אולם קולנוע, תיאטרון, הופעות, קונצרטים, אופרה או מחול.
• חדרי דיון, הרצאות או ישיבות, מסדרונות ואכסדרות (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה).
• שטח תחום שאינו מבנה המקיים התקהלות מאורגנות של יותר מ-50 איש (למעט חצר פרטית).
• שטחי בתי חולים ומרפאות, לרבות החצר (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה).
• החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.
• אולם קריאה וחדר קריאה בספרייה הפתוחה לציבור.
• כל מקום במוסד חינוך, לרבות החצר, ומגורי תלמידים (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה).
• מוסדות להשכלה גבוהה או לחינוך על-תיכוני, לרבות מגורי תלמידים.
• מעלית לנשיאת בני אדם.
• אוטובוס וזוטובוס (רכב המשמש להסעה, כגון מונית שירות המיועדת לעד 10 נוסעים).
• מונית עם נוסעים.
• רכבת, לרבות רכבת מקומית.
• תחנת אוטובוס מקורה, לרבות סככה, ותחנה מרכזית.
• תחנת רכבת, לרבות רציף.
• רכב המשמש ללימוד נהיגה בשעה שיש בו תלמיד.
• חנות.
• מסעדה, מזנון, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שמגיש, בין היתר, מזון או משקאות, לרבות אזור הנמצא מחוץ למבנה בית האוכל ומשמש אותו.
• חדר, אולם או מקום תחום פתוח לציבור לשם פעילות גופנית או ספורטיבית, לרבות מגרשי ספורט.
• בריכת שחייה, לרבות החצר.
• אצטדיון ספורט.
• גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים, לרבות החצר.
• גן שעשועים לילדים הפתוח לציבור (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה, למעט בית מגורים הנמצא בטווח זה).
• חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או סוכנות דואר, או במקום אחר המשמש לקהל, לרבות חדר מדרגות ומעבר, חדר, אולם או מסדרון המשמשים להמתנה.
• מקום עבודה (כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים).
• משרדי רשות ציבורית, לרבות החצר – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, בתי משפט ובתי דין, רשויות מקומיות ומועצות דתיות (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה, למעט בית מגורים הנמצא בטווח זה).
• השטח הפתוח לציבור בקניון.
• אולם שמחות, לרבות אזור מחוץ למבנה אולם השמחות המשמש אותו.
• גן אירועים, לרבות אזור מחוץ למבנה גן האירועים המשמש אותו.
• מקלט ציבורי ומחסה ציבורי.
• כל מקום בבניין של בית כנסת, כנסייה, ח׳ילווה או מסגד ובחצר המבנה.
• כל מקום בבניין של מרכז תרבות, נוער וספורט (מתנ״ס) או של תנועת נוער.
• כל מקום בבית אבות או דיור מוגן, למעט בחדר מגורים, ובלבד שלא גר בו מי שאינו מעשן.
• חניון מקורה או תת-קרקעי הפתוח לציבור (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה).
• כל מקום בגן חיות (כולל 10 מטרים מהכניסה והיציאה).

ו. החוק כולל הוראות החרגה של מתחמים מוגדרים המוקצים לעישון בחלק מהמקומות הציבוריים בהם נאסר העישון, כגון חדרי עישון ייעודיים.

לנוסח החוק המלא באתר נבו:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/081_001.htm

לחוזר מנכ״ל משרד החינוך בנושא איסור עישון במוסדות חינוך:
https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=100

3. פקודת הטבק [נוסח חדש], התש״ך-1960

פקודת הטבק מקורה בשלטון המנדט הבריטי בישראל. הנוסח החדש התקבל ב-1960, עבר תיקונים שונים בחלוף הזמן, וכיום כולל סעיפים הנוגעים למכירת טבק, להטלת מס על טבק, לגידול טבק, למתן רישיונות בתחום ולאחסנה ושינוע של טבק. לענייננו, החוק קובע את ההוראות הבאות:

א. הגבלות על ממכר טבק. מגדל טבק רשאי למכור את תוצרתו רק לסוחר או יצרן מורשים (גם על המגדל להיות מורשה, כמובן).
ב. קביעת מיסוי על טבק, הידוע כמס בלו.
ג. איסור על יבוא טבק דרך גבולות ונמלים שאינם מורשים לכך.
ד. איסור על ייצור טבק ללא רישיון.
ה. איסור על מכירת טבק המיוצר ללא רישיון.
ו. איסור על שימוש בנייר כלשהו לעישון, אם לא הוגדר כנייר לעישון סיגריות ויובא לאחר קבלת רישיון יבוא מתאים.

לנוסח הפקודה המלא באתר נבו:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/161_001.htm

4. מפרט מס' 6.14 לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 מיום 30.12.2020 – מוצרי עישון לסוגיהם – מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר בתוספת;"מוצר עישון" – כהגדרתו בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983

משרד הפנים קובע מפרטים אחידים לבתי עסק, על פי ענפים שונים. לצד הוראות בדבר סידורי בטיחות אש, מערכות מים ושפכים, המפרט האחיד לעסקים המוכרים מוצרי עישון קובע:

א. תחולה של חוקים ותקנות שונים, בהם גם אלה המופיעים בסעיפים 1-3 בכתבה זו.
ב. איסור על עישון בבית העסק.
ג. איסור על החזקת מוצרי עישון דלוקים.
ד. איסור על הקצאת אזור/חדר עישון.
ה. חיוב קביעת שלטים המורים על איסור העישון.
ו. חיוב בעל העסק לפקח על חוקי העישון או החזקת מוצר עישון דלוק בבית העסק.
ז. איסור על שימוש במוצרי עישון בבית העסק, כולל מאפרה.
ח. איסור על מכירה או השכרה של מוצרי עישון למי שטרם מלאו לו 18 שנים.
ט. איסור על הצגת מוצרי עישון למכירה.

• קיימת החרגה ל"חנות למכירת מוצרי עישון בלבד או למכירת מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד, כל עוד הם אינם גלויים לעין מחוץ לחנות״, ראו ״חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג-1983״.

י. איסור על מכירת מוצרי עישון מחוץ למבנה העסק, למשל בדוכן או ביריד.
יא. איסור על הצבת מכונה שנמכרים בה מוצרי עישון.
יב. איסור על מכירה, שיווק או הפצה של מוצרי עישון אליהם נלווים פרס, מתנה או זכות להשתתף בהגרלה או בתחרות.
יג. איסור על מתן מוצר עישון במתנה או במחיר סמלי במסגרת מסחרית, למשל באירועי קידום ושיווק.
יד. איסור על מכירת או הפצת מוצרי עישון באריזה שאינה מופיעה עליה האזהרה הנדרשת על פי חוק, או שלא באריזה האחידה המחויבת על פי חוק.
טו. איסור על החזקת מוצרי עישון שאינם עומדים בדרישות המוגדרות בחוק.
טז. איסור על שיווק מוצרי טבק בתפזורת.
יז. איסור על פרסום מוצרי עישון, על פי המפורט בחוק.

• קיימת החרגה לגבי חנות ייעודית למוצרי עישון ואלכוהול – "פרסומת למוצר עישון המוצגת בחנות שאינה מקוונת למכירת מוצרי עישון בלבד או למכירת מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד, כל עוד הפרסומת אינה גלויה לעין מחוץ לחנות״, ראו ״חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג-1983״.

יח. הצבת השלט הבא במקום בולט (נוסח חדש זה ייכנס לתוקף ב-11.9.21):

לנוסח המפרט המלא בפורטל הממשלתי:
https://www.gov.il/he/Departments/Guides/reform-06?chapterIndex=8

5. תקנות איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (צורת הצגה של הודעה), התשס״א-2005

זוכרים את השלט מהסעיף הקודם? זוהי התקנה שקובעת את המידות, את הצבעים ואת החומר שממנו ייוצר.

לנוסח התקנות המלא באתר נבו:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_428.htm

6. חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס״א-2000

החוק האחרון ברשימה חל רק על אדם אחד במדינת ישראל: שר הבריאות. לפי החוק, השר מחויב למסור לכנסת, אחת לשנה, את הנתונים הבאים:

א. אחוז המעשנים באוכלוסייה.
ב. מספר המעשנים לפי קבוצות גיל (לרבות נוער), התפלגות מגדרית ומגזרים שונים.
ג. פעילות משרד הבריאות בתחום מניעת העישון ונזקיו.
ד. חקיקה רלוונטית שטרם הושלמה, והסיבות לכך.
ה. מידת האכיפה של החוקים הרלוונטיים.
ו. מידע עדכני על נזקי העישון והחשיפה לו.
ז. כל נתון רלוונטי אחר שפרסמה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
ח. כל נתון אחר שהשר חושב שראוי לכלול בדיווחו.

לנוסח החוק המלא באתר נבו:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/140m1_001.htm

בעולם תקין, כל החוקים הללו נאכפים. לדאבוננו, זו איננה המציאות כיום. מה אנחנו יכולים לעשות? קודם כל, להיות מודעים לחוקים ולתקנות ולפעול על פיהם. בשלב הבא, אנחנו יכולים לנקוט בעמדה אקטיבית. ראיתם אדם מעשן בשטח ציבורי? בקשו ממנו לכבות את הסיגריה או הסיגריה האלקטרונית. מתביישים? הבושה היא שלו – הוא גם עובר על החוק וגם פוגע בבריאותכם. במכולת ליד הבית מוכרים מוצרי עישון ומציגים אותם למכירה במקום גלוי? דברו עם בעל העסק – גם תשמרו על הנוער וגם תחלצו את בית העסק מקנס גבוה. ערנות, מודעות ופעולה: זו לא קטנוניות, אלה החיים שלנו.