דף הבית » מאפייני עישון » תופעת העישון בקרב בני נוער בישראל

תופעת העישון בקרב בני נוער בישראל

יותר מוצרים, יותר מעשנים, יותר רגולציה

בפתח העשור השלישי של המאה ה-21, העולם פרוש לרגלינו, נגיש יותר מאי פעם ומתאפיין בגבולות פרוצים, לעתים לטוב, לעתים לרע. הדבר אינו פוסח על עולם העישון. מסקרי מעקב שנערכו על ידי המיזם למיגור העישון ב-2019 וב-2020 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, עולים נתונים מדאיגים מאוד ביחס לתופעת העישון בקרב בני נוער וצעירים.

חלון הזדמנויות מסוכן:

גילי 13-24 הם חלון הכניסה העיקרי אל עולם העישון, כאשר ב״עישון״ הכוונה היא לכלל המוצרים מבוססי הטבק והניקוטין הנצרכים בעישון, באידוי, בהרחה או בלעיסה, כמו גם עישון של צמחים אחרים, למשל אקליפטוס. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורי העישון בקרב צעירים בטווח גילים זה. בעוד שב-2018 עמד שיעור העישון בקרב בני ה-15-17 על 12.4% וב-2019 על 15.5%, ב-2020 האמיר השיעור לכדי 20.7%, יותר מחמישית מבני הנוער באוכלוסייה היהודית בישראל.

כל האמצעים כשרים:

ישנם שלושה מדדים עיקריים שעל פיהם אנו בוחנים את מגמות העישון בקרב בני נוער וצעירים: מדד ההתנסות הראשונית, כלומר מהו מוצר העישון הראשון בו התנסה, מדד ההתנסות, כלומר באילו מוצרים מבין מגוון מוצרי הטבק והעישון התנסה בן הנוער, ומדד העישון במהלך החודש האחרון, הבוחן את תדירות העישון (יומית, שבועית או לעתים רחוקות יותר). במדד ההתנסות הראשונית אם כן, לרוב הכניסה לעולם העישון בקרב בני ה-15-17 תיעשה באמצעות סיגריה (42.7% ב-2019 ו-59.1% ב-2020). הנרגילה ממוקמת במקום השני כהתנסות ראשונה (25.8% ב-2019 ו-15% ב-2020) ושלישית היא הסיגריה האלקטרונית (17.5% ב-2019 ו-19.7% ב-2020). שימו לב להיפוך החד והמסוכן: ב-2020 הסיגריה האלקטרונית כבר עוקפת את הנרגילה ותופסת את המקום השני והמפוקפק כמוצר העישון שדרכו מתנסה הנוער לראשונה בעולם העישון.

הסיגריה האלקטרונית, שהוגדרה על ידי חברות הטבק והניקוטין כ-"מוצר עישון חלופי לבגירים", היווה את מוצר הכניסה לעולם העישון עבור כל נער/ה שישי/ת ב-2019 ועבור כל נער/ה חמישי/ת ב-2020 מקרב הנוער המעשן.

הטבק לגלגול, לעומת זאת, איבד מכוחו (10% ב-2019 לעומת 4.3% ב-2020), זאת בשל השוואת המס על הטבק לגלגול לזה המוטל על סיגריות, שנכנסה לתוקפה בפברואר 2019, והנרגילה נחלשה אף היא כמוצר התנסות ראשוני, לעומת עלייה משמעותית בסיגריה ועלייה מתונה בסיגריה האלקטרונית. הסיגריה הייתה ונותרה מוצר העישון המוביל בקרב כל קבוצת גיל, אם כי יש לזכור שבמשך שנים רבות הייתה הסיגריה מוצר העישון הנפוץ ביותר, ועל כן בני 35 ומעלה יציינו אותה כמוצר העישון הראשון שלהם. בפני בני קבוצות הגיל הללו לא עמד בגיל הנעורים אותו מבחר של אמצעי עישון העומד לרשות הנוער כיום. 

כניסתה של הסיגריה האלקטרונית אל הזירה הולידה תופעה מסוכנת: מוצר קל לשימוש ובעיצוב חדשני המוצג כ״גאדג׳ט בטעמים״, ובכך מסווה את הסכנות הבריאותיות הגלומות בו כמוצר עישון ויוצר לגיטימציה שלו בקרב הנוער. חברות הטבק והניקוטין מצדן מפרסמות את הסיגריה האלקטרונית כמוצר מסוכן פחות (לטענתן), בשל העדר מחקרים ארוכי טווח על היקף הנזקים הבריאותיים שלו, ובכך מכניסות את המעשנים החדשים אל תוך עולם העישון תוך כדי ״נרמול״ שלו. 

בשאלת ההתנסות הכללית, כלומר במדד ההתנסות הבוחן באילו מוצרים מעשן התנסה בכלל (להבדיל מהתנסות ראשונית), נמצא כי בני ובנות ה-15-17 המתנסים בעישון מתרכזים ב-4 מוצרים עיקריים: סיגריות (20% ב-2019 ו-24.4% ב-2020), סיגריות אלקטרוניות (18.8% ב-2019 ו-23.1% ב-2020), נרגילה (15.9% ב-2019 ו-15.3% ב-2020) וטבק לגלגול (11.6% ב-2019 ו-11.9% ב-2020).

בהשוואה ל-2018, המוצר היחיד בו חלה ב-2019 עלייה משמעותית באחוזי ההתנסות הינו הסיגריה האלקטרונית, מ-10.9% ל-18.8%, עלייה של 72%. עוד עלה השימוש בסיגריות, בעוד שהנרגילה והטבק לגלגול לא רשמו תנודות משמעותיות.

בהשוואה ל-2019, ב-2020 חלה עלייה של עוד 23% בהתנסות בסיגריות אלקטרוניות ועלייה של 22% באחוזי ההתנסות בסיגריות. מגמת העלייה מ-2018 ממחישה היטב לא רק כיצד הסיגריה האלקטרונית יצרה שער כניסה חדש אל עולם העישון בקרב בני נוער, אלא גם החזירה את תופעת העישון לשיח הלגיטימי של המתבגרים.

נגעת נסעת

בקרב בני הנוער בגילים 15-17 שנלכדו בעולם העישון ומעשנים על בסיס יומי, שבועי או לעתים רחוקות, מובילה הסיגריה האלקטרונית עם 9.7% בקרב האוכלוסייה היהודית, ואחריה הסיגריה עם 8%.

הסיבה המובילה בקרב קבוצת הגיל להתנסות בסיגריה האלקטרונית היא חברתית, כאשר 58.9% ציינו כי הסיבה העיקרית לבחירה זו היא שראו חבר או קרוב משפחה משתמש במוצר.

יותר מ-60% מבני ה-15-17 רכשו את הסיגריה האלקטרונית בעצמם, למרות החוק האוסר על מכירת מוצרי עישון לקטינים, 30% מהם בחנויות למוצרי עישון, 14.2% בפיצוציות ו-8.6% בחנויות נוחות ובאינטרנט. על אף האיסור בחוק, בין השנים 2019 ל-2020 חל גידול של 37% בשיעור בני הנוער הרוכשים את המוצרים בעצמם.

את מגוון מוצרי העישון רוכשים כמחצית מבני הנוער ב״רכישה חברתית״, משמע באמצעות חבר או אדם מעשן, כשליש מבני ה-15-17 רוכשים את המוצרים בעצמם ו-11.2% נותנים כסף לאדם אחר על מנת שירכוש אותם עבורם.

האור בקצה הרגולציה

  • בפברואר 2019 נכנס לתוקף צו מיסוי המשווה את המס על הטבק לגלגול למס המוטל על סיגריות.
  • במרץ 2019 חל איסור פרסום גורף, למעט החרגת העיתונות המודפסת, במסגרת יישום חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון.
  • בינואר 2020 נכנסו לתוקף חובת אזהרות מוגדלות על חפיסות מוצרי טבק ועישון, חובת חפיסות אחידות לכלל מוצרי העישון, איסור הצגת מוצרי עישון בחנויות וחיוב חנות הדיוטי פרי למכור רק מוצרי עישון העומדים ברגולציה הישראלית.

בעוד שהצעדים הרגולטוריים הביאו להתחלה של מגמות ירידה בשיעורי העישון ועלייה בהפסקות העישון בקרב בוגרים, כאשר מדובר בתקופת הנעורים, מנגד, תהיה זו טעות לבחון את הצלחת הצעדים הרגולטוריים במדדים של שיעורי עישון או הפסקתו, שכן זהו פרק הזמן בו מתרחשת כניסה לעולם העישון, ולכן כאן מדד האפקטיביות ייבחן על פי מגמות של ירידה בשיעורי החשיפה וההתנסות הראשונית במוצרי טבק וניקוטין.

למרות שהוחלו צעדים אפקטיביים למניעת חשיפה והתנסות של בני נוער במוצרי עישון, בהם כניסתו לתוקף של איסור פרסום של מוצרי טבק ועישון (למעט החרגת העיתונות המודפסת), חיוב חפיסות אחידות לכלל מוצרי העישון ואיסור הצגת המוצרים בחנויות, למרבה הצער אכיפה רופפת הביאה, למשל, לכך שפרסומים מטעם חברות למוצרי עישון המשיכו להופיע באופן נרחב במהלך שנת 2019 עד לתחילת 2020. 

אי לכך, חרף הרגולציות שנקבעו, בקרב בני ה-15-17 חלה דווקא עלייה בכל שלוש תדירויות העישון – יומית (4.7% ב-2019 לעומת 7.7% ב-2020) שבועית (2.5% ב-2019 לעומת 3.9% ב-2020) ולעתים רחוקות (8.31% ב-2019 לעומת 9.1% ב-2020).

בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 הנוער מעשן יותר ואף צורך יותר סוגים של מוצרי טבק ועישון. ואולם, ככל שתמנע ממתבגרים כניסה אל תוך עולם העישון לפני גיל 24, כן יפחת באופן דרסטי הסיכוי שילכדו בתוכו.