על נרגילות, סיגריות אלקטרוניות ומאפייני עישון ייחודיים לחברה הערבית בישראל
דוח שנערך על ידי חברת נאס לייעוץ ומחקר כלכלי חברתי בחברה הערבית עבור המיזם למיגור ובהובלת החוקרות נגם גנטוס, אביבית חי וד״ר נסרין חדד חאג׳ יחיא סוקר את תופעת העישון בקרב בני נוער וצעירים ערביים בישראל. המחקר, שנערך בין נובמבר 2021 לאפריל 2022, כלל הן קבוצות מיקוד בהשתתפות 38 בני נוער וצעירים מארבעה אזורים – צפון, חיפה, המשולש והנגב, והן סקר שטח בהשתתפות 515 בני נוער וצעירים בגילאי 13-23.
את המחקר ליוותה וועדת היגוי שכללה מומחים מהחברה הערבית בתחום בריאות הציבור, בהם פרופ' בשארה בשאראת, אחלאם אבו קרן, ד"ר גומאנה עיסא, דועא זייד, הודא אבו עובייד, ד"ר נור עבד אלהאדי וד"ר ראמי גריפאת.
קבוצות הגיל הרלוונטיות למחקר היו בני נוער (גילאי 13-17), לגביהם נאספו נתונים מייצגים, וצעירים (גילאי 18-23), ששימושו קבוצת ביקורת. חשוב לציין שהאוכלוסייה הערבית צעירה מאוד ושחלקה של קבוצת גיל זו בכלל האוכלסוייה העברית מאוד: בעוד שקבוצת הגיל 13-23 היוותה בקרב האוכלוסייה הערבית 22.3% בשנת 2020, קבוצת הגיל המקבילה בקרב יהודים היוותה 15.9% בלבד.
בדוח המלא תוכלו לעיין בכל תוצאות המחקר. להן כמה ממצאי מפתח:
- 31% מבני הנוער הערבים מעשנים (בתדירות יומית, שבועית או לעתים רחוקות).
- 85% מבני הנוער המעשנים התנסו לראשונה בעישון בגילאי 11-15, ו-89% מהצעירים המעשנים החלו לעשן בגילאי 15-20. הדבר מצביע, ככל הנראה, על ירידה בגיל ההתנסות הראשונה.
- המוצר הראשון להתנסות היה הנרגילה עבור 46% מבני הנוער ו-45% מהצעירים, הסיגריה עבור 46% מהצעירים ו-25% מבני הנוער, והסיגריה האלקטרונית (רב או חד-פעמית [מכונה גם וייפ, וויפ או Vape]) עבור 22% מבני הנוער המעשנים.
- מוצר העישון המוביל בקרב אלה שנלכדו בעולם העישון הוא הנרגילה, עם 27% בקרב בני הנוער ו-49% בקרב הצעירים.
- יותר מרבע מבני הנוער רוכשים את מוצרי העישון בעצמם בחנות פיזית, 85% מהם לא נתקלו בקושי ברכישה, על אף שהחוק אינו מתיר למכור להם את המוצרים.
- רבע מבני הנוער נוהגים לעשן בתוך הבית, מתוכם 15% עושים זאת בנוכחות הוריהם. לפי המחקר, לתופעה קשר ישיר לכך שרוב החשיפה של בני נוער לעישון מגיעה מהמשפחה המורחבת (62% מכלל המשתתפים) ומהמשפחה הגרעינית (%).
- 92% מהנשאלים דיווחו כי יש מעשנים בסביבתם הקרובה.
מלבד שלל נתונים מרתקים, הדוח כולל גם פרק המתייחס למאפיינים מיוחדים לחברה הערבית, לצד המלצות לפעולה על רקע מאפיינים פרטניים אלה.
לדוח המחקרי המלא לחצו כאן
