שיפור במיקומה של ישראל במדד העולמי על רקע מיעוט בחקיקה
מדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בממשל פותח על ידי ארגון ה-GGTC (Global Center for Good Governance in Tobacco Control), בכדי לבחון ולדרג במדינות שונות את מעורבות התעשייה ואת השפעתה על הממשל ועל מדיניותו במאבקו במגפת העישון.
המדד מורכב מ-7 רכיבים, שבהתאם אליהם מפורסם בכל שנה דוח מטעם ה-GGTC:
- מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות
- פעילויות בתחום האחריות החברתית-תאגידית
- מתן יתרונות לתעשיית הטבק והניקוטין
- אינטראקציה לא-נחוצה
- שקיפות
- ניגוד עניינים
- צעדי מנע
הסקירה על פי מודל זה החלה ב-2017. עד כה פורסמו שלושה דוחות עולמיים הממפים מדינות ברחבי העולם בהתאם ל-7 הפרמטרים, הראשון ב-2019 השני ב-2020 והשלישי ב-2021, כאשר ישראל החלה להימדד ב-2020. הן ב-2020 והן ב-2021 מצבנו בסוגייה פורסם לציבור בדמותם של שני תוצרים:
- הדוח הבינלאומי, המשווה בין מדינות.
- דוח פרטני הסוקר את המצב בישראל, שנכתב על ידי המיזם למיגור העישון, בשיתוף שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת, עו״ד אלעד גודינגר מההסתדרות הרפואית בישראל, ד״ר יעל בר זאב, יו״ר החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון ועו״ד עמוס האוזנר יו״ר המועצה הישראלית למניעת עישון.
בדוח לשנת 2020 מוקמה ישראל במקום ה-14 מתוך 56 מדינות במדד של ה-GGTC. היא קיבלה 48 נקודות מתוך 100 אפשריות על פי הדירוג, כאשר ככל שהציון נמוך יותר – כך התערבות חברות הטבק קטנה יותר.
בדוח הנוכחי לשנת 2021 קיבלה ישראל 43 נקודות מתוך 100, כלומר מצבה השתפר במדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין. בדירוג העולמי היא ניצבת כעת במקום ה-12 מתוך 80 מדינות, ובהשוואה למדינות אירופה היא ניצבת במקום ה-4 מתוך 16 מדינות.
נראה כי השינוי הגדול ביותר שתרם לשיפור במיקומה של ישראל בדירוג במדד הוא ירידה של מעורבות התעשייה בפיתוח מדיניות (רכיב מספר 1 של המדד), אך הדבר נבע בעיקר מן העובדה שבתקופה שנמדדה (שנת 2020) לא התקיימו בישראל תהליכי חקיקה, בהשוואה לתקופת הדוח הקודם (2017-2019), ולכן לא היו לתעשייה הזדמנויות להתערבות במישור זה. בשאר רכיבי המדד נרשמו עליות קלות (המסמנות יותר התערבות של התעשייה) או עמידה במקום.
המלצות הדוח לשנה זו:
- הקמת ״רשם תעשיית הטבק והניקוטין״, שיאפשר פיקוח על כלל גופי התעשייה, הארגונים הקשורים אליהם ונציגיהם.
- הרחבת חובת הדיווח על פגישות עם נציגי התעשייה החלה כיום על משרד הבריאות לכלל גופי הממשל.
- עדכון כללי האתיקה בתקנון הכנסת כך שיאסרו על חברי כנסת לקבל הצעות סיוע ו/או טיוטות מדיניות מן התעשייה ושליחיה.
- הפעלת תכנית עקבית להעלאת מודעות חברי כנסת ועובדי ציבור למדיניות הנוגעת להנחיות סעיף 5.3 של האמנה הבינלאומית לפיקוח על הטבק (FCTC), העוסקות בהגנה על מדיניות בריאות ציבורית לצמצום העישון מפני אינטרסים כלכליים ואחרים של תעשיית הטבק.
- הנהגת מדיניות הקובעת תקופת צינון של 3 שנים לפחות במעבר של פקידי ממשל למשרת בתעשיית הטבק והניקוטין.
- הרחבת הכללים והאיסורים הקיימים לגבי התקשרות מסחרית של מוסדות בריאות עם התעשייה, כך שיחולו על הממשל כולו.
לדוח הפרטני על ישראל לחצו כאן
לדוח הבינלאומי לחצו כאן
